ע"פ 7700/10פלוני נ. מדינת ישראל

השופט א' א' לוי:

המערערים מתגוררים בג'סר א-זרקא, בשכנות לארבעה אחים בני משפחת אבו שהאב - סובחי, וליד אחמד וחליל. בין סובחי למערערים קיים סכסוך ממושך, ועל רקע זה הם קשרו קשר לגרום חבלות לרכבים של משפחת יריבם. בתאריך 29.1.10 השליכו המערערים אבנים לעבר מכוניות השייכות לאשתו של אחמד ולואליד, ובתאריך 30.1.10, בשעת לילה מאוחרת, הם שילחו אש במשאית השייכת לסובחי, וזו נשרפה כליל.

המערערים הודו בעובדות האמורות, ובעקבות כך הורשעו בעבירות של קשירת קשר לבצע פשע, חבלה במזיד והצתה. על כך דן אותם בית המשפט המחוזי בחיפה ל-18 חודשי מאסר ו-12 חודשים מאסר על-תנאי.

הערעור שבפנינו מופנה נגד גזר הדין. נטען כי העונש חורג מרמת הענישה הנוהגת, ולא ניתן בו משקל לנסיבותיהם האישיות של המערערים ולנסיבות ביצוע העבירות. ברם, לא מצאנו בכל אלה עילה להתערבותנו. המערערים החליטו לגרום נזק

ליריבם על ידי פגיעה ברכושם של בני משפחתו. הם חיבלו בשתי מכוניות והציתו משאית, וזו התנהגות החושפת את הסכנה החמורה הגלומה בהם. בנסיבות אלו לא גילינו פגם או שגגה בהחלטת בית המשפט המחוזי להורות על כליאתם של המערערים מאחורי סורג ובריח, וגם במשכו של המאסר לא מצאנו החמרה יתרה. מסקנה זו מתחייבת ביתר שאת נוכח האמור בתסקירים שערך שירות המבחן.

אי-לכך, הערעורים נדחים.

ש ו פ ט

השופט י' דנציגר :

אני מסכים.

ש ו פ ט

השופט א' רובינשטיין :

מצטרף אני לחוות דעת חברי השופט לוי. יש לקוות כי המערערים - שסניגוריהם טענו כל האפשר – הפנימו את מחירן של עבירותיהם. העבירות נעברו בעודם קטינים, וכיום, בראשית בגרותם – חייהם עודם לפניהם, ואולי לקח המאסר יהוה הרתעה משיבה לפשע. חזקה על סניגוריהם שיבקשו להנחיל להם תובנה זו.

ש ו פ ט

הוחלט כאמור בפסק דינו של השופט א' א' לוי.