ע"פ 7825/98 סובחי מחאג'נה נ. מדינת ישראל

1.לפני בקשה לעכב ביצוע גזר הדין של בית המשפט המחוזי בחיפה בת.פ. 12/97, הן לעניין המאסר והן לעניין הקנס.

2.המבקש (להלן: הנאשם) הורשע, לאחר הודאה, בעסקת טיעון, לאחר שתוקן כתב האישום בעבירה של נסיון לחבלה בכוונה מחמירה על פי סעיף 329(2) לחוק העונשין, תשל"ז1977-, וכן על-פי סעיף 144(א) + (ב) לחוק הנ"ל.

הנאשם ירה לעבר המתלונן על רקע עלבון ביחסי כבוד משפחה, אך לא פגע במתלונן.

3.הנאשם נדון ביום 8.12.98 לשנתיים מאסר בפועל ושנה על תנאי, וכן חויב בפיצוי למתלונן בסך 75,000.- ש"ח, או מאסר 10 חודשים במקומם (תנאי זה תוקן בהחלטה מיום 9.12.98).

4.הנאשם היה משוחרר בערובה מלכתחילה וגם לאחר גזר-הדין עוכב המאסר עד יום 22.12.98 ואין לתביעה כל טענה לגבי מילוי תנאי השחרור.

5.בא-כוח הנאשם טוען שיש סיכוי כי עונשו יופחת ל6- חודשי עבודות שרות כהמלצת קצין המבחן ואילו בא-כוח המדינה טוענת שאין סיכוי סביר כי עונשו יופחת.

6.מבלי לנקוט עמדה לעניין זה, אף כי לא ניתן לשלול בכלל אפשרות של סיכוי להקלה בעונש, הנימוק המשכנע אותי לקבוע כי הנאשם ישאר משוחרר בערבות בתנאי השחרור בהם היה משוחרר עד עתה, עד להכרעת הערעור, היא האפשרות שעד שתחל ותסתיים שמיעת הערעור, הוא עשוי לרצות כמעט את כל עונשו שנגזר עליו אם לא את כולו; וכך אני מחליט.

7.כן יעוכב גם תשלום הפיצוי בהתחשב בטענות בא-כוח המערער, טענות המעוררות שאלות שיש מקום לדון בהם.