ע"פ 783/04 ירון בלנק נ. מדינת ישראל

השופטת א' פרוקצ'יה:

1.לפנינו ערעור על גזר דין שהוטל על המערער בבית המשפט המחוזי בתל-אביב בעקבות הרשעתו בשתי עבירות של מעשה סדום בקטין שטרם מלאו לו 16 שנים, עבירה של מעשה מגונה בקטין שטרם מלאו לו 14 שנים, שלוש עבירות של סחיטה באיומים שהביאה לידי מעשה, ושש עבירות של סחיטה באיומים.

2.המערער בן 23 בעת ביצוע העבירות, נהג ליצור קשר עם נערים צעירים בגילאי 13 עד 16 דרך רשת האינטרנט, באתרים של נוער הומוסקסואלי בהם מתנהלות שיחות בין מספר משתתפים. תוך כדי השיחות עם הקטינים, 11 במספר, חשפו הנערים בפני המערער את לבטיהם בנוגע לזהותם המינית, ובין היתר, את חששם כי הדבר ייוודע לבני משפחותיהם. המערער ניצל את פתיחותם של הקטינים כלפיו, וכדי לאלצם להפגש עמו על מנת לקיים עמו יחסי מין, הוא איים עליהם כי אם לא ייענו לו, יחשוף בפני בני משפחותיהם את נטיותיהם המיניות. לצורך מעשה הסחיטה, השתמש בתוכנות בלתי חוקיות שהיו בידו כדי לגלות פרטים אישיים על זהות אותם קטינים, אשר הוטעו לחשוב כי השיחות עימם באינטרט הן אנונימיות. כאשר הקטינים נוכחו לדעת כי נתוניהם האישיים מצויים בידי המערער, הונעו להיענות לדרישותיו להשאר עמו בקשר, ובמקרים מסוימים אף להיפגש עמו. בשני מקרים הובילו פגישות אלה לקיום יחסי מין עם נערים שטרם מלאו להם 16. אחד משני הנערים היה בן 14 וחצי בלבד בעת שהמערער ביצע בו מעשי סדום על ידי שהחדיר את איבר מינו לפיו כמה פעמים ואף ניסה להחדיר את איבר מינו לפי הטבעת של הנער וזאת עשה גם הנער בגופו של המערער. במקרה אחר, ביצע המערער מעשה מגונה בגופו של קטין שטרם מלאו לו 14 שנים בידיעת גילו. מעשי המין בוצעו אמנם בהסכמת הנערים אך תחת סחיטה באיומים. במקרה נוסף הפעיל המערער על קטין שטרם מלאו לו 15 לחץ נפשי קשה של איומים כי יחשוף את נטיותיו המיניות בפני הוריו, וכתוצאה מלחץ זה הסכים הקטין להיפגש עמו ולקיים עמו יחסי מין, לאחר שהופעלה עליו מסכת לחצים כבדה מנשוא. בית המשפט המחוזי עמד על שפלותה של דרך הפעולה בה נקט המערער, אשר הונה את הקטינים וניצל את גילם הצעיר, את קשייהם הנפשיים וחוסר בשלותם, תוך הפעלת לחץ נפשי כבד עליהם וניצול חולשתם לסיפוק תאוותיו המיניות.

3.בית המשפט המחוזי גזר על המערער עונש מאסר של 14 שנות מאסר בפועל ומאסר על תנאי. הוא שקל בקפידה את מכלול הנסיבות לקולא ולחומרה. הוא מצא להדגיש את קווי החומרה לאור הנזק הכבד שנגרם למספר רב של קרבנות מצד אחד, ונוכח קביעתו כי המערער היה מודע והבין באופן מלא את משמעות מעשיו הפליליים וחומרתם. הוא ציין את דרך פעולתו הקרה והמחושבת לניצול הקטינים תוך אטימות לב קשה לכאבם ולמצוקתם. על רקע זה ראה מקום לתת משקל מכריע לחומרתם המופלגת של המעשים ולנזקים הגדולים שנגרמו בעטיים, על פני שיקולי שיקום. הוא הדגיש גם את הצורך להחדיר מסר עונשי ברור וראוי למי שמנצלים את רשת האינטרנט למטרות פליליות, כדי שידעו עבריינים מסוג זה כי ניצול אמצעי זה למטרות פוגעניות לא ישאר בלא ענישה ממשית.

4.בטיעונו, הדגיש בא כוח המערער את חומרתו המופלגת של העונש, אשר, לדבריו, אין לו אח ורע בענישה המקובלת ביחס לאדם נטול עבר פלילי שזוכה מחלק מהעבירות. הוא הדגיש כי ממכלול העבירות בהן הורשע המערער שלוש עבירות הן עבירות מין, וכל היתר הן עבירות סחיטה, אשר לא היו קשורות בעבירות המין אלא מטרתן היתה להבטיח את המשך הקשר בין המערער לקטינים. כן הדגיש כי המערער זוכה מעבירות אינוס ורוב העבירות בוצעו בהסכמה. הוא ייחד דברים גם לנסיבות אישיות נוספות, ובהן העובדה כי המערער היה נתון כבר בעת שירותו הצבאי למצב נפשי קשה ולטיפול תרופתי, וחווה אף נסיון אובדני. הוא הוסיף כי מדיניות ההחמרה לגבי עבירות הנעברות באמצעות האינטרנט אינה צריכה להינקט באופן גורף ומיידי, אלא יש להחילה בהדרגה, ולהבטיח גם בעבירות מסוג אלה שנעברו כאן על מידתיות הענישה, ובתוך כך, להתחשב בחרטה שהביע המערער, בגילו הצעיר, ובמצבו הנפשי הקשה.

5.שירות המבחן ניתח לפרטיו את הרקע המשפחתי והאישי של המערער. הוא התייחס להפרעות האישיות מהן סובל המערער ולצורך שלו לעבור תהליך טיפולי ממושך ואינטנסיבי. הוא לא ראה להמליץ על התערבות בעונש שנגזר.

6.בא כוח המדינה הודה בטיעונו כי אין מדובר בעונש קל, אולם טען כי לאור חומרתם הרבה של המעשים אין העונש חמור במידה המצדיקה התערבות ערכאת ערעור. הוא הדגיש את הניצול המחפיר שעשה המערער בנערים, תוך ניצול חולשתם, ואת הנזק הרב שנגרם להם.

7.שקלנו את מכלול נסיבות הענין על רקע טיעוניהם של הצדדים, ובאנו לכלל מסקנה כי, אף שהעונש שנגזר על המערער אינו קל ואף נוטה לחומרה, לא יהא זה נכון כי נתערב ונקל בו. מעשיו של המערער הם קשים, מחפירים, והרסניים וכוונו כלפי קבוצה גדולה של נערים צעירים שהפכו קרבנותיו. היה בהם ניצול לרעה של חולשתם של נערים צעירים על דרך הטייתם לחשוף את לבם בפניו וניצול חשיפה זו ליצירת קשר נפשי ומיני מאולץ. מעשיו של המערער בנערים הסבו להם, בלא ספק, לנזק נפשי רב ביותר, ואפשר בלתי הפיך. השתלבו בהם יסודות של אלימות נפשית כלפי הקרבנות ביחד עם מעשים פיסיים של ניצול מיני אשר התפרשותם על פני מספר רב של קרבנות, וטיבם משווים להם חומרה מופלגת. למעשים מסוג זה נדרש עונש מופלג, אשר יבטא את עוצמת ההוקעה הנדרשת בגינם, ואף ירתיע את העבריין הפוטנציאלי מלבצעם. העונש החמור שהוטל בדין הוטל. דברים אלה נאמרים מתוך מודעות מלאה לגורמים שונים לקולא הפועלים במקרה זה, ובהם גילו הצעיר של המערער, העובדה כי זו לו ההתקלות הראשונה עם החוק הפלילי, העובדה כי הוא סובל מהפרעה אישיותית קשה ומקווים חולניים באישיותו המחייבים גישה טיפולית, וכי התחרט על מעשיו. חרף כל אלה, אין מנוס מהדגשת קו החומרה בנסיבות ענין זה, המחייב גזירת הדין בעוצמה אשר תשקף את חומרתן של הפגיעות והנזקים שנגרמו למספר רב של קרבנות. לאור כל אלה הגענו לכלל דעה כי, אף שהעונש שנגזר הינו ללא ספק ברף גבוה, אין מקום כי נתערב ונקל בו. אנו חוזרים ומביעים תקוה כי המערער ישתלב בהליך טיפולי מתאים, ומפנים את תשומת לב רשויות שב"ס, כדרך שעשה בית המשפט המחוזי, לצורך להגן על המערער מפני חשש לפגיעה אובדנית.

הערעור נדחה.