ע"פ 7891/14 מנחם פרידמן נ. מדינת ישראל

1.

המערער הגיש ערעור על הרשעתו ועל העונש שהוטל עליו בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו. בתום הדיון בערעור, לאחר ששמענו את טיעוני הצדדים ולאחר שקיימנו התייעצות, הצענו למערער למשוך את הערעור על הכרעת הדין ולהותיר את ערעורו על חומרת העונש על כנו. ציינו כי אם כך יעשה, נקל בעונשו במידת מה.

2.

ביום 22.11.2015 הודיענו המערער, באמצעות באי-כוחו, כי הוא מושך את הערעור על הכרעת הדין בהמלצתנו ומותיר את הערעור על גזר הדין.

3.

אנו רואים במשיכת הערעור על הכרעת הדין משום נטילת אחריות מצד המערער למעשיו ולפיכך מוצאים אנו להקל בעונש, כך שרכיב המאסר בפועל שהוטל על המערער יעמוד על שבע שנות מאסר בפועל (בניכוי ימי המעצר) במקום שמונה שנות מאסר בפועל (בניכוי ימי המעצר).

4.

בכפוף לאמור בפסקה 5 להלן, יתר רכיבי העונש שהוטלו על המערער על ידי בית המשפט המחוזי יוותרו על כנם.

5.

במהלך הדיון לפנינו התברר כי המערער טרם החל לשלם את הקנס שהושת עליו על ידי בית המשפט המחוזי, ומסיבות שפורטו לפנינו לא פנה בבקשה למרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות. לפנים משורת הדין אנו מורים כי הקנס, בסך 500,000 ש"ח, ישולם ב-20 תשלומים שווים, ביום הראשון לכל חודש, החל מיום 1 בינואר 2016. הוראת בית המשפט המחוזי בדבר עשרה חודשי מאסר חלף הקנס תעמוד בעינה.

6.

הערעור מתקבל אפוא באופן חלקי כמפורט לעיל.