החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"פ 7929-22 ע"פ 7929-22

ניתן ביום

בקצרה

תוצאה: נדחה
הוצאה לפועל · דחיית מועד התייצבות למאסרבקשה שנייה לעיכוב ביצוע עונש מאסר בפועל במסגרת ערעור פלילי

המבקש, שנגזרו עליו 25 חודשי מאסר בפועל בגין עבירות סמים ונטילת חשמל, ביקש לדחות את מועד התייצבותו למאסר בשל קביעת דיון בערעורו ליום 2.2.2023. בית המשפט דחה את הבקשה, וקבע כי קביעת מועד לדיון בערעור אינה עילה לעיכוב ביצוע מאסר. המבקש יתייצב לריצוי עונשו במועד שנקבע.

העובדות

המבקש הורשע על סמך הודאתו בעבירות סמים, החזקת כלים, נטילת חשמל ושיבוש מהלכי משפט, ונגזרו עליו 25 חודשי מאסר בפועל וקנס. לאחר הגשת ערעור ובקשה לעיכוב ביצוע, חזר בו המבקש מהבקשה והתייצב למועד שנקבע. בבקשה השנייה נטען כי מועד הדיון בערעור נקבע ליום 2.2.2023.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם קביעת מועד לדיון בערעור מהווה נסיבה המצדיקה עיכוב ביצוע עונש מאסר בפועל?

הלכות

  1. 1

    קביעת מועד לדיון בערעור אינה עילה לעיכוב ביצוע עונש מאסר, ואין טעם לסטות מכלל זה.

    ״קביעת מועד לדיון בערעור אינה עילה לעיכוב ביצוע עונש מאסר, ולא ראיתי טעם המצדיק סטייה״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • עיכוב ביצוע
  • עונש מאסר בפועל
  • דחיית מועד התייצבות
  • ערעור
  • קביעת מועד דיון
  • שיבוש מהלכי משפט
  • נטילת חשמל

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

החלטה בתיק ע"פ 7929/22

בבית המשפט העליון

ע"פ 7929/22 -

ב'

לפני:

כבוד השופט י' עמית

המבקש:

אברהם בלקישייב

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

בקשת המבקש לשינוי

מועד התייצבות למאסר

תאריך הישיבה:

ה' בכסלו התשפ"ג (29.11.2022)

בשם

המבקש:

בשם

המשיבה:

עו"ד

יוני דדון

עו"ד

הילה גורני

החלטה

בקשה שנייה לעיכוב ביצוע עונש מאסר בפועל של 25 חודשים שגזר בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' סג"נ השופטת ד' סלע) בת"פ 31735-12-21 מיום 31.10.2022.

1.המבקש הורשע על סמך הודאתו בכתב האישום בעבירות של יצור הכנה והפקה של סמים מסוכנים לפי סעיף 6 לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש] התשל"ג-1973 (להלן: הפקודה); החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית לפי סעיף 7(א)+(ג) לפקודה; החזקת כלים לפי סעיף 10 רישא לפקודה; נטילת חשמל לפי סעיף 400 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); ושיבוש מהלכי משפט לפי סעיף 244 לחוק העונשין.

בגין המתואר לעיל, בית משפט קמא גזר על המבקש 25 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו; מאסר על תנאי למשך 18 חודשים לבל יעבור כל עבירת סמים שהיא פשע בתוך שלוש שנים מיום שחרורו; מאסר על תנאי למשך 6 חודשים לבל יעבור עבירה של נטילת חשמל ו/או החזקת סמים לשימוש עצמי ו/או שיבוש הליכי משפט בתוך שלוש שנים מיום שחרורו; וקנס בסך 10,000 ₪.

2.עם הגשת הערעור ביום 21.11.2022, הגיש המבקש בקשה לעיכוב ביצוע רכיב המאסר בפועל, וביום 29.11.2022 התקיים דיון בבקשה. בהמלצת בית המשפט, ולאחר שהתייעץ עם בא כוחו, חזר בו המבקש מהבקשה ונקבע כי יתייצב לריצוי עונשו ביום 20.12.2022.

3.עתה הגיש המבקש בקשה שכותרתה "דחיית מועד התייצבות למאסר", זו הבקשה שלפניי.

במסגרת הבקשה, נטען כי ערעורו נקבע לדיון ליום 2.2.2023, ומשהמועד לשמיעת ערעורו קרוב, יש לדחות את התייצבותו למועד שיקבע על ידי בית המשפט, ככל שהערעור יידחה.

4.המשיבה בתגובתה התנגדה לבקשה. נטען כי בהחלטה מיום 29.11.2022 הורה בית המשפט על כך שהדיון ייקבע בהקדם, ועל כן אין בקביעת הדיון ליום 2.2.2023 כדי להוות שינוי נסיבות המצדיק לדחות את מועד התייצבותו של המבקש לריצוי מאסרו.

5.לאחר עיון בבקשה ובתגובה לה, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות.

קביעת מועד לדיון בערעור אינה עילה לעיכוב ביצוע עונש מאסר, ולא ראיתי טעם המצדיק סטייה מכלל זה. בהחלטתי מיום 29.11.2022 הוריתי כי הדיון בערעור ייקבע בהקדם ככל הניתן, וקביעת מועד הדיון ליום 2.2.2023 אינה מהווה נסיבה חדשה המצדיקה להיעתר לבקשת עיכוב הביצוע (ראו והשוו: ע"פ 1216/21 לארי נ' מדינת ישראל, פסקה 4 (13.7.2022); ע"פ 1919/22 מקדשי נ' מדינת ישראל, פסקה 4 (13.9.2022)).

6.בנסיבות דנן, הבקשה לעיכוב ביצוע נדחית.

המבקש יתייצב אפוא לריצוי עונשו ביום 20.12.2022 והכל כפי שנקבע בהחלטה בעניינו.

ש ו פ ט

_________________________

22079290_E04.docx סח

מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (2 תיקים)

הלכות

  1. 1קביעת מועד לדיון בערעור אינה עילה לעיכוב ביצוע עונש מאסר, ואין טעם לסטות מכלל זה.