פסק-דיןעליוןבית המשפט העליון2 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"פ 7953/98 פלוני נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

ענישה · הפחתת עונש מאסר לקטין בעבירות שוד ופציעהערעור על חומרת העונש שהוטל על ידי בית המשפט

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

המערערים הבוגרים הורשעו על פי הודאתם בניסיון שוד מחמיר, פציעה וכליאת שווא, ועונשם אושר בערעור. הקטין זכה להקלה, ועונש המאסר שהושת עליו הופחת משבע שנים ל-3 שנות מאסר בשל מיפנה בחייו והצורך ביצירת פער ענישה מתאים בינו לבין שותפיו.

העובדות

המערערים הורשעו על פי הודאתם בניסיון לשוד בנסיבות מחמירות, פציעה בנסיבות מחמירות, שימוש במכשירים מסוכנים לפציעת אדם וכליאת שווא. על המערערים הבוגרים הושתו 8 שנות מאסר מהן 6 לריצוי בפועל, ועל הקטין 7 שנות מאסר מהן 4 לריצוי בפועל. כל אחד מהנאשמים חויב לפצות את הנפגע בסך 6,000 ש"ח.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש מקום להתערב בעונש המאסר שהוטל על המערערים שהורשעו בניסיון לשוד בנסיבות מחמירות ובפציעה?
  2. 2.האם יש מקום להפחית את עונש המאסר שהוטל על הקטין בהתחשב במיפנה שחל בחייו ובפער בינו לבין שותפיו?

הלכות

  1. 1

    ערעור על חומרת עונשם של המערערים הבוגרים נדחה, שכן העבירות חמורות והעונש אינו חורג ממדיניות הענישה הראויה.

    ״העבירות בהן הורשעו הן חמורות, הם הפעילו כוח ואלימות כלפי המתלונן תוך כדי ביצוע ניסיון השוד.״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    יש ליצור פער ענישה משמעותי בין קטין לבין שותפיו הבוגרים, ובמיוחד כאשר התסקיר מצביע על מיפנה בחייו המצדיק הפחתה.

    ״נראה לנו כי היה מקום ליצור פער גדול יותר בינו לבין שותפיו, מה גם שהתסקיר מציין מיפנה מסויים שחל בחייו המצדיק עידוד הקטין בהפחתה מסויימת של הענישה.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • ניסיון לשוד בנסיבות מחמירות
  • פציעה בנסיבות מחמירות
  • כליאת שווא
  • קטין
  • תסקיר
  • חומרת העונש

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

בשבתו כבית משפט

לערעורים פליליים

ע"פ

7953/98

ע"פ 8310/98

בפני:

כבוד

הנשיא א' ברק

כבוד

השופט ת' אור

כבוד

השופט א' מצא

המערער

בע"פ 7953/98

:

פלוני

המערערים

בע"פ 8310/98: 1. סלאמה אל אפינוש

2.

מוחמד אזגילה

נגד

המשיב

ה :

מדינת ישראל

ערעור

על פסק דינו של בית המשפט המחוזי

בתל-אביב-יפו

מיום 7.12.98 בתיק 112/98

שניתן

על ידי כבוד השופטת רנה משל (שהם)

תאריך הישיבה:

כ"ט

בסיון התשנ"ט

(

13.06.99

)

בשם

המערער

בע"פ 7953/98:

עו"ד אייל שמחוני

בשם

המערערים בע"פ 8310/98: עו"ד מאיר מורגנשטרן

בשם

המשיב

ה:

עו"ד

אלון אינפלד

בשם

שירות המבחן לנוער: גב' בתיה וידנפלד

בשם

שירות המבחן: גב' זהבה מור

פסק-דין

המערערים הורשעו על פי הודאתם בעובדות בניסיון לשוד בנסיבות מחמירות, פציעה בנסיבות מחמירות, שימוש במכשירים מסוכנים לפציעת אדם וכליאת שווא. המערער בע"פ 7953/98 (להלן: הקטין) הורשע גם בבריחה ממשמורת חוקית. על המערערים בע"פ 8310/98 הושתו 8 שנות מאסר מהן 6 לריצוי בפועל. על הקטין הוטלו 7 שנות מאסר מהן 4 לריצוי בפועל. כן חוייב כל אחד מהנאשמים לפצות את הנפגע בסכום של 6,000 ש"ח. אותו יש לשלם החל מ1.7.99-.

הערעור על חומרת העונש: לא מצאנו מקום להתערב בעונש שהוטל על המערערים בע"פ 8310/98. העבירות בהן הורשעו הן חמורות, הם הפעילו כוח ואלימות כלפי המתלונן תוך כדי ביצוע ניסיון השוד. העונש אינו חורג ממדיניות הענישה הראויה ודין הערעור להידחות.

שונה הדבר לגבי הקטין. נראה לנו כי היה מקום ליצור פער גדול יותר בינו לבין שותפיו, מה גם שהתסקיר מציין מיפנה מסויים שחל בחייו המצדיק עידוד הקטין בהפחתה מסויימת של הענישה.

התוצאה היא כי אנו דוחים את ערעור המערערים בע"פ 8310/98. אנו מקבלים את ערעורו של הקטין ומעמידים את עונש המאסר שהושת עליו על 3 שנות מאסר. שאר חלקי פסק הדין יעמדו בעינם. אשר לתשלום הפיצויים - איננו מוצאים מקום להתערב בהם.

ניתן היום, כ"ט בסיון התשנ"ט

(13.06.99), בפני באי כוח הצדדים.

ה נ ש י א ש ו פ ט ש

ו פ ט

העתק

מתאים למקור

שמריהו

כהן - מזכיר ראשי

98079530.

A03

/דז/

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

  • עפ 8310/98

מצוטט על ידי (1 מסמכים)

  • בש"פ 1611/99יוסף עיידה נ. מדינת ישראלהחלטה

הלכות

  1. 1ערעור על חומרת עונשם של המערערים הבוגרים נדחה, שכן העבירות חמורות והעונש אינו חורג ממדיניות הענישה הראויה.
  2. 2יש ליצור פער ענישה משמעותי בין קטין לבין שותפיו הבוגרים, ובמיוחד כאשר התסקיר מצביע על מיפנה בחייו המצדיק הפחתה.