ע"פ 7976/00 אריה קרוואני נ. מדינת ישראל

הרשעת המערער בעבירה של סיכון חיי אנשים במזיד בנתיב תחבורה, כמשמעה בסעיף 332(2) לחוק העונשין, מבוססת על המימצאים העובדתיים שנקבעו על-ידי הערכאה הראשונה על יסוד הראיות שבאו לפניה. עיקר המחלוקת העובדתית התמקד בגירסותיהם של המתלוננת מזה ושל המערער מזה. בית המשפט המחוזי קיבל כמהימנה את גירסת המתלוננת ודחה כבלתי ראויה לאמון את גירסת המערער.

לגירסת המתלוננת נמצאה תמיכה ראייתית הן בעדות בתם של בני הזוג והם בגירסת המערער עצמו. בהכרעה עובדתית מובהקת זו אין כל מקום להתערבותנו. כן לא מצאנו יסוד לקבל את טענת הסניגור כי מעשי המערער בפרשה הנדונה אינם מהווים עבירה לפי סעיף 332(2), או כי הקביעה שהם מהווים עבירה סותרת את הלכתו של בית משפט זה בע"פ 1184/00. סיכומו של דבר הוא שדין הערעור על ההרשעה להידחות. גם בגזר-דינו של בית המשפט המחוזי, שהסתפק בהטלת עונש מתון על המערער, אין יסוד להתערב.

התוצאה היא שאנו דוחים את הערעור על שני חלקיו.

ניתן היום, כ"ב באייר תשס"א (15.5.01).

ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט

צ ו

המערער יתייצב בפני הממונה על עבודות שירות תוך 10 ימים מהיום. בהיעדר שינוי בחוות הדעת יתחיל לרצות את עונש המאסר שהוטל עליו ביום 1.7.01.