פרטי ההליך
בבית המשפט
העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים
ע"פ 7990/05
בפני:
כבוד השופט א' א' לוי
כבוד השופטת ע' ארבל
כבוד השופטת א' חיות
המערער:
אלישע יפרח
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים, מיום 18.7.05, בתיק פ'
462/04, שניתן על ידי כבוד השופט
י' צבן
תאריך הישיבה:
י"ז בשבט תשס"ו
(15.2.2006)
בשם המערער:
עו"ד רפי ליטן
בשם המשיבה:
בשם שירות המבחן:
עו"ד דפנה ברלינר
גב' אדוה פרויד
פסק-דין
השופט א' א' לוי:
באחד מימיו של חודש ספטמבר 2004, הגיעו שוטרים למושב תירוש כדי לחקור חשד בדבר הלנת שוהים בלתי חוקיים. בדרכם הם פגשו את המערער, שהחל לקללם ואף איים לפגוע בהם. לבסוף, עלה המערער למלגזה והחל במנוסה, תוך שהוא יוצר סכנה של פגיעה באחד השוטרים. לאחר כחודש הגיע כוח משטרה כדי לעצור את המערער, ומשהבחין בהם החל להמלט תוך שהוא נוהג במשאית, בה הסיע 9 תושבי שטחים ששהו בישראל שלא כחוק. המערער המשיך להימלט עד ששוטרים עקפו את המשאית ועצרו אותו.
בגין כל העובדות הללו בהן הודה המערער, הרשיעו בית המשפט המחוזי בעבירות של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, תקיפת שוטר, איומים, הסעת שוהים בלתי חוקיים, מעשה פזיזות ורשלנות ובטיחות בנסיעה – עבירות לפי סעיפים 275, 274(א), 192 ו-338(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, וכן לפי סעיף 12(א)(ג)(1) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952, ותקנה 79 לתקנות התעבורה התשכ"א-1961. בהמשך, גזר בית המשפט המחוזי למערער 5 חודשי מאסר, 5 חודשים מאסר על-תנאי, קנס בסך 2,000 ש"ח, והוא נפסל מלהחזיק או לקבל רישיון נהיגה במשך 6 חודשים.
הערעור שבפנינו מופנה כנגד העונש.
העבירות בהן חטא המערער קשות הן. במעשיו הוא גילה התעלמות מהחוק וזלזול בסכנה שמבלי משים הוא עלול להסב בהסעתם של שוהים בלתי-חוקיים נזק עצום לציבור. חומרת מעשיו של המערער גלומה גם בכך שהוא עשה כל אשר לאל ידו כדי לסכל את פעולתם של אנשי החוק. כך לא נוהג אזרח מן השורה, ובוודאי שלא מי שהוגדר כנורמטיבי. זו התנהגות המלמדת על מבצעה כמי שאינו רואה עצמו נתון למורא הדין, ועל כן, בעונש שנגזר לו אין חומרה כלשהי המצדיקה את התערבותה של ערכאת ערעור.
הערעור נדחה.
המערער יתייצב לשאת בעונשו במזכירות בית המשפט המחוזי בירושלים, ביום ד' בניסן תשס"ו (2.4.06), עד לשעה 11.00. תנאי השחרור שהיו תקפים עד כה נותרים עד אז על כנם.
ניתן היום, י"ז בשבט תשס"ו
(15.2.2006).
ש ו פ
ט ש ו פ ט
ת ש ו פ ט ת