פרטי ההליך
בבית המשפט
העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים
ע"פ 800/05
בפני:
כבוד השופט א' א' לוי
כבוד השופטת ע' ארבל
כבוד השופט ס' ג'ובראן
המערער:
זנון סאמי
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע, מיום 12.1.05, בתיק פ'
8142/03, שניתן על ידי כבוד השופטת ו' מרוז
תאריך הישיבה:
א' בניסן תשס"ו
(30.3.2006)
בשם המערער:
עו"ד חיים אוחנה
בשם המשיבה:
בשם שירות המבחן:
עו"ד ע' אופק
גב' אדוה פרויד
פסק-דין
השופט א' א' לוי:
ביום 14.7.03 נמצא המערער נוהג ברכב אף שמעולם לא היה מורשה לכך. שוטרים שהבחינו בו סימנו לו לעצור, אולם הוא פתח במנוסה תוך כדי נסיעה מהירה, לעיתים בניגוד לכיוון התנועה, ובכך סיכן את חייהם של המשתמשים בדרך. בהמשך, התחמק המערער ממחסומים שהוצבו בדרכו, ונעצר רק לאחר ששוטרים ירו לעבר צמיגי רכבו. בגין כל אלה יוחסו למערער עבירות של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, הסתייעות ברכב לביצוע פשע, ונהיגה ללא רישיון נהיגה וללא ביטוח.
באישום נוסף נטען, כי בחודש דצמבר 2002 תקף המערער שוטר שעה שדחף אותו.
המערער הודה בכל אלה, ובמסגרת הסכם טיעון עתרה המשיבה לגזור לו 4 שנות מאסר, בעוד שהסנגור היה רשאי לטעון כהבנתו. בסופו של יום גזר בית המשפט המחוזי למערער 48 חודשי מאסר, 18 חודשים מאסר על-תנאי, והוא נפסל מלקבל רישיון נהיגה במשך 5 שנים.
הערעור מכוון כנגד העונש, ונטען בו, בין היתר, כי הערכאה הראשונה לא נתנה משקל הולם לנסיבותיו האישיות של המערער, גילו הצעיר, והמלצתו של שירות המבחן להסתפק בעבודות שירות ומאסר על-תנאי.
אין בידנו להיעתר לערעור. המערער חטא בנהיגה מופקרת תוך סיכון חיי אדם, ומותר להניח כי היה ממשיך בכך לולא ירו שוטרים לעבר צמיגי מכוניתו. אכן, עונש מאסר למי שלא התנסה בו עד כה, ובמיוחד לאדם צעיר, הינו עונש קשה. אולם, כדי למגר את ההפקרות הנוהגת בכבישי הדרום, אין מנוס מלהכביד את היד על העבריינים בתחום זה. כך נהג בית המשפט המחוזי, וגם לאחר שעיינו בנימוקי הערעור שבכתב והאזנו לטיעון על-פה, לא מצאנו כי הוכחה עילה להתערבותנו.
הערעור נדחה.
ניתן היום, א' בניסן תשס"ו
(30.3.2006).
ש ו פ
ט ש ו פ ט
ת ש ו פ ט