ע"פ 8006/15 וודו מקונן נ. מדינת ישראל

מונחות בפני שתי בקשות לעיכוב ביצוע עונשי המאסר שנגזרו על המבקשים – בני דודים, שהורשעו על פי הודאתם בעבירה של פציעה בנסיבות מחמירות, ונדונו, כל אחד, למאסר בפועל לתקופה של שנה.

על פני הדברים, תקופה זו תומכת בקבלת הבקשה. במהלך הדיון, הביע באת כוח המדינה נכונות מסויימת להימנע מהבעת התנגדות לבקשה, בכפוף לתשלום – או לפחות תשלום חלקי – של הפיצוי למתלונן. לאחר הפסקה הגיעו הצדדים להסכמה, שנראית לי הולמת בנסיבות העניין. הסכמה זו מהווה בסיס להחלטתי. בהתאם הנני נעתר לבקשת המבקשים, ומורה על עיכוב ביצוע עונשי המאסר שנגזרו על שניהם, עד למתן החלטה אחרת או פסק דין בערעור, וזאת על פי התנאים הבאים:

1.

כל צד יפקיד תשלום מזומן בסך 5,000 ₪ במסגרת התיק של בית הדין המחוזי תל אביב יפו (בת"פ 001252-11-14). הסכום הכולל של 10,000 ₪, יועבר על חשבון הפיצוי שנקבע בגזר הדין, למתלונן – עד תביעה מספר 3 בכתב האישום.

2.

באשר ליתרת חיוב הפיצוי – הוראות בית המשפט המחוזי בדבר פריסת ייתרת הסכום, החל מינואר 2016, הינם בתוקף.

3.

על כל אחד מהמבקשים להפקיד סך של 2,500 ₪ , עד לתאריך 02.12.2015 בקופת בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו. סכום זה מהווה תנאי להמשך עיכוב הביצוע. הסניגורים יודיעו עד תאריך 05.12.2015 לבאי כוח המדינה, אם אכן הסכומים הופקדו.

4.

תנאי השחרור שנקבעו בבית המשפט המחוזי חלים.