פרטי ההליך
ב
בית-המשפט העליון
בשבתו כבית-משפט
לערעורים פליליים
ע"פ
807/00
בפני:
כבוד השופטת ד'
דורנר
כבוד
השופט י'
אנגלרד
כבוד
השופט א'
א'
לוי
המערער
:
פלוני
נגד
המשיב
ה:
מדינת ישראל
ערעור
על גזר-דין בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 4.1.00 בת"פ 3115/97 שניתן
על-ידי כבוד השופטים נ' עמית, ד"ר ע' קפלן-הגלר וא' טל
תאריך
הישיבה:
כ"ה
בחשוון תשס"א (23.1
1.00)
בשם
המערער
:
עו"ד דרור מקרין ועו"ד איילת
דואן
בשם
המשיב
ה:
עו"ד רחל מטר
בשם
שירות-המבחן:
גב'
רחל
וינשטיין
פסק-דין
השופטת ד' דורנר :
במסגרת הסדר-טיעון הודה והורשע המערער בבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בביצוע עבירות של מעשים מגונים בבניו.
בגדר הטיעונים לעונש ועל-פי אותו הסדר-טיעון, ביקשה המדינה להטיל על המערער ארבע שנות-מאסר לריצוי בפועל, ואילו המערער עצמו ביקש להקל בדינו ולהטיל עליו עונש מאסר לריצוי בעבודות-שירות.
בית-המשפט המחוזי גזר על המערער חמש שנות-מאסר, מתוכן שלוש וחצי שנים לריצוי בפועל והיתרה על-תנאי.
בערעור שבפנינו על חומרת העונש נטען כי המערער הוא אדם מוגבל, כי אינו מבין כי מעשיו אסורים, וכי על-כן יש להקל בדינו.
לא נוכל לקבל טענות אלה.
ועדת האבחון לפי חוק הסעד (טיפול במפגרים), תשכ"ט1969 -, שבפניה הובא המערער, קבעה כי הוא מתפקד ברמה שאיננה של פיגור-שכלי, וכי הוא אחראי למעשיו ויכול לעמוד לדין.
המעשים הפליליים שביצע המערער חמורים הם, והוא גרם לנזק רב לילדיו. העונש שהוטל עליו במסגרת הסדר-טיעון הוא ראוי ואין איפוא מקום להתערבותנו.
הערעור נדחה.
ניתן
היום, כ"ה בחשוון תשס"א (23.11.00).
ש ו פ ט ת
ש ו פ ט
ש ו פ ט
העתק
מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
00008070.
L01