ע"פ 8090/02 אלברט לנקרי נ. מדינת ישראל

המבקש הורשע על פי הודאתו בעבירות של מסחר ברכב גנוב, גניבת רכב, זיוף ושימוש במסמך מזויף, וכן בניסיון לקבלת דבר במרמה. בית המשפט המחוזי בנצרת גזר לו שנתיים מאסר, שנתיים מאסר על-תנאי, וכן הורה על הפעלתו של מאסר על תנאי בן 30 חודשים, חלקו בחופף וחלקו במצטבר, כך שהתוצאה הכוללת היא שעל המבקש לשאת בעונש מאסר בן 39 חודשים.

באת-כוחו המלומדת של המבקש, עו"ד מלכה, שמה את הדגש בטיעונה לדחיית ביצוע העונש על כך שאפשר כי בית המשפט של ערעור יחליט להאריך את תקופת המאסר על תנאי שהופעל, לאור חלוף הזמן מאז ביצוען של העבירות הנוכחיות, ובעיקר לאור הזמן שחלף מאז נגזר עונש המאסר המותנה. אם כך יקרה, סבורה באת-כוח המבקש, אפשר גם שבית המשפט יימנע מגזירתו של עונש מאסר כליל, לאור משאלתו של המבקש לפתוח פרק חדש בחייו.

חוששני כי אין בידי לקבל טיעון זה. למבקש הרשעות קודמות רבות ומגוונות מאז שנות ה70-, ובגינן הוא נשא גם בעונשי מאסר. חרף זאת וכפי שהתיק הנוכחי מלמד, הוא לא למד את הלקח הנדרש, ורצף עבירותיו כמעט לא נפסק. מכאן דעתי, שחומרתם של המעשים בהם חטא המבקש הפעם, עברו הפלילי, והעובדה כי את העבירות הנוכחיות ביצע כאשר על ראשו מרחף מאסר מותנה משמעותי, גורעים במידה ניכרת ממשקלם של נימוקי הערעור, ומכאן מסקנתי כי דינה של הבקשה לעיכוב ביצוע העונש להידחות, וכך אני עושה.

המבקש יתחיל לשאת בעונשו במועד אשר נקבע בערכאה הראשונה.