החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"פ 8199/10 אשרף חורי נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין פלילי · עיכוב ביצוע של עונש מאסרבקשה לעיכוב ביצוע של עונש מאסר בפועל בתקופת הערעור

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה בקשה לעיכוב ביצוע עונש מאסר של 24 חודשים שהוטל על שני מבקשים שהורשעו באלימות כלפי קטין. נקבע כי סיכויי הערעור אינם נראים לכאורה טובים, שכן ההכרעה מבוססת על אמון בעדויות, וכי העונש אינו חמור. לפיכך אין מקום להורות על עיכוב הביצוע.

העובדות

שני מבקשים הרשיעו בית המשפט המחוזי בעבירות אלימות שביצעו כלפי קטין תלמיד כיתה י' שלעג לאחיהם הקטן. המבקשים ניהלו משפט שדה, תשאלו את המתלונן והענישו אותו באלימות, וגרמו לשבר בכתף ולחבלות בהמשך. על המבקשים הוטל, בין השאר, עונש מאסר בפועל של 24 חודשים.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להורות על עיכוב ביצוע עונש המאסר בפועל עד להכרעה בערעור על הכרעת הדין וגזר הדין?

הלכות

  1. 1

    סיכויי הערעור אינם נראים, לכאורה, טובים כאשר ההחלטה מבוססת על אמון בעדויות.

    ״החלטת בית המשפט מבוססת על אמון בעדויות. נראה גם לכאורה,״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    העונש שהוטל אינו נראה חמור, ולכן אין הצדקה לעיכוב ביצוע.

    ״גם העונש אינו נראה חמור, על כן סיכויי הערעור אינם נראים״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • עיכוב ביצוע
  • עונש מאסר בפועל
  • סיכויי הערעור
  • אמון בעדויות
  • אחריות
  • עונש

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

ע"פ

8199/10

בפני:

כבוד השופטת מ' נאור

המערערים:

1. אשרף חורי

2. שריף חורי

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

ערעור על הכרעת דינו וגזר דינו של

בית המשפט המחוזי בחיפה ב-ת"פ 13031-06-09 מיום 14.10.2010 שניתנו על ידי

כבוד השופט א' אברהם

תאריך הישיבה:

ד' בכסלו, תשע"א

(11.11.2010)

בשם המערערים:

עו"ד בולוס חנא

בשם המשיבה:

עו"ד אפרת רוזן

החלטה

לא ביקשתי תשובה לבקשה לעיכוב ביצוע. לאחר ניתוח העדויות וטענות הצדדים, קבע בית המשפט המחוזי כי שני המבקשים החליטו בצורה בריונית להעניש את מי שלעג לאחיהם הקטן. לשם כך ניהלו משפט שדה בו בוצעו חקירה ותשאול, לאחריהם החליטו ל"הרשיע" את המתלונן וגם לבצע את העונש באותו מעמד, והכל בדרכי איום ואלימות. השניים, כך קבע בית המשפט, גרמו לשבר בכתף של המתלונן, קטין תלמיד כיתה י', הצעיר מהם ב-10 שנים, והמשיכו לבעוט ולחבול בו כשהוא שוכב חסר אונים על הקרקע. על המבקשים הוטל, בין השאר, עונש מאסר בפועל של 24 חודשים.

סיכויי הערעור אינם נראים, לכאורה, טובים.

החלטת בית המשפט מבוססת על אמון בעדויות. נראה גם לכאורה, שאם המתלונן נפל, ישנה בנסיבות אלה אחריות לכך (ראו והשוו: ע"פ 311/72 צברי נ' מדינת ישראל , פ"ד כ"ז(2) 505 (1973)).

גם העונש אינו נראה חמור, על כן סיכויי הערעור אינם נראים לכאורה גבוהים.

הבקשה נדחית.

ניתנה היום, ד' בכסלו, תשע"א (11.11.2010).

ש ו פ ט ת

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

  • עפ 311/72

מצוטט על ידי (4 מסמכים)

הלכות

  1. 1סיכויי הערעור אינם נראים, לכאורה, טובים כאשר ההחלטה מבוססת על אמון בעדויות.
  2. 2העונש שהוטל אינו נראה חמור, ולכן אין הצדקה לעיכוב ביצוע.