פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
ע"פ
8224/11 - א'
בפני:
כבוד השופט ס' ג'ובראן
המבקש:
טקלו קפלו
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית
המשפט המחוזי מרכז בפתח-תקוה מיום 10.10.11 בת"פ 34468-04-10 שניתן על ידי
כבוד השופטת ק' רג'יניאנו
תאריך הישיבה:
י"ט בחש
ון התשע"ב
(16.11.2011)
בשם המבקש:
עו"ד עופר בן-נתן; עו"ד בנימין בן נתן
בשם המשיבה:
עו"ד ארז בן ארויה
החלטה
בפניי בקשה לעיכוב ביצוע גזר דין של בית המשפט המחוזי מרכז (ת"פ 34468-04-10, כבוד השופטת ק' רג'יניאנו ) מיום 10.10.2011.
המבקש הורשע על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון בעבירה של ניסיון לחבלה חמורה בנסיבות מחמירות על פי סעיף 333 ביחד עם סעיף 335(א)(1) וסעיף 25 לחוק העונשין, תשל"ז-1977. משכך, נגזר עליו עונש של 15 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו, 12 חודשי מאסר על תנאי למשל 3 שנים ופיצויים למתלוננים.
על גזר הדין ערער המבקש לבית משפט זה, וביחד עם ערעורו הגיש בקשה לעיכוב ביצוע גזר הדין, היא הבקשה שבפניי. טענתו המרכזית של המערער היא כי סיכויי הערעור טובים, וכי באם יתקבל הערעור קיים סיכוי שיוטל עליו עונש מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות.
בדיון שבפניי טענה המשיבה בתגובה, כי יש לתת משקל פחות לערעור על גזר הדין במסגרת דיון בבקשה לעיכוב ביצוע, וכי סיכויי הערעור אינם גבוהים.
לאחר שעיינתי בבקשה ובערעור על צרופותיו, ולאחר ששמעתי את טענות הצדדים, נחה דעתי כי דין הבקשה להדחות.
כידוע, אין בעצם הגשת ערעור כדי להצדיק עיכוב ביצוע גזר-הדין. את העונש יש לרצות בסמוך לאחר מתן גזר הדין, שכן חזקת החפות אשר עמדה למבקש במהלך משפטו, אינה עומדת לזכותו עוד לאחר הרשעתו. על המבקש עיכוב ביצוע מוטל אם כן נטל של ממש להוכיח כי ראוי לקבל את בקשתו (ראו ע"פ 111/99 שוורץ נ' מדינת ישראל , פ"ד נד (2) 241 (2000)).
המקרה הנוכחי אינו בגדר אותם מקרים בהם ראוי להורות על עיכוב ביצוע. זאת, ממספר טעמים. ראשית , העבירה בה הורשע המבקש היא עבירה חמורה, וחומרתה מתעצמת נוכח נסיבות ביצועה. שנית , העונש שהוטל על המבקש הוטל במסגרת הסדר טיעון, תוך שהמבקש עצמו הסכים שהמשיבה תטען לעונש של 18 חודשי מאסר. כידוע, רק במקרים חריגים מתערב בית משפט זה כערכאת ערעור בגזר דין של הערכאה הדיונית (ראו למשל ע"פ 3372/11 קצב נ' מדינת ישראל
(פסקה 414) (לא פורסם, 10.11.2011) וכן ע"פ 9097/05 מדינת ישראל נ' ורשילובסקי ( לא פורסם , 3.7.2006); ע"פ 1242/97 גרינברג נ' מדינת ישראל ( לא פורסם, 3.2.1998)). מקל וחומר כי התערבות זו תהיה מצומצמת ביותר במקרים בו העונש תואם את הסדר הטיעון בין הצדדים. משכך, נראה כי סיכויי הערעור הלכאוריים אינם גבוהים. לבסוף , עיינתי בכתב הערעור עצמו, והתרשמתי כי אף לגופו של עניין סיכוי הערעור הלכאוריים נמוכים.
יחד עם זאת, מאחר שעונש המאסר שהוטל על המבקש הינו קצר יחסית, ובכדי למנוע את האפשרות שהערעור ידון לאחר ריצוי חלק משמעותי ממנו, מזכירות בית המשפט מתבקשת לקבוע את הערעור לדיון בהקדם האפשרי.
סוף דבר, הבקשה נדחית. החלטתי מיום 8.11.11 מבוטלת.
המבקש יתייצב ביום 1.12.11 לא יאוחר מהשעה 10:00 במזכירות בית המשפט המחוזי מרכז בפתח-תקוה, לשם תחילת ריצוי עונשו.
ניתנה היום, י"ט בחשון התשע"ב (16.11.2011).
ש ו פ ט