ע"פ 8249/05 פקדו סמו נ. מדינת ישראל

השופטת א' חיות:

1.המערער הורשע על פי הודאתו בעבירה של תקיפה בנסיבות מחמירות בשל כך שבעת ששירת כחייל במשמר הגבול, היכה יחד עם נאשם נוסף, חייל אף הוא, שני ערבים אשר נסעו ברכב בעיר חברון תוך הפרת עוצר (להלן: המתלוננים ). המערער והנאשם הנוסף תקפו את המתלוננים במהלך בדיקת זהותם, ובעודם עומדים ופניהם אל עבר הקיר היכו בהם בקתות נשקם, באגרופיהם, ואף בעטו בהם, הטיחו את ראשיהם בקיר ויידו בהם אבנים. מעוצמת המכות נפל אחד המתלוננים לקרקע, וגם אז המשיכו השניים להכותו. לאחר מכן אף ניקבו את צמיגי הרכב שהיה שייך לאחד המתלוננים וניפצו את שמשותיו. בגין ביצוע מעשים אלה נגזרו על המערער שני חודשי מאסר בפועל לריצוי בעבודות שירות; שישה חודשי מאסר על תנאי שלא יעבור במהלך שלוש שנים עבירה שיש בה יסוד של אלימות; פיקוח של שירות המבחן למשך שנה ופיצוי למתלוננים בסך 5,000 ש"ח.

2.המערער טוען כי טעה בית משפט קמא בכך שהרשיעו ולא הסתפק בענישה ללא הרשעה, כהמלצת שירות המבחן. המערער טוען כי הודה והביע חרטה כנה על מעשיו, כי סיים שירות צבאי מלא וכי הוא נעדר כל עבר פלילי. לכן, כך הוא מוסיף, הסיכוי שיעבור בעתיד עבירות דומות הוא אפסי. המערער מדגיש את גילו הצעיר ואת העובדה כי ההרשעה עלולה לפגוע באופן ממשי בשיקומו ולגרום נזק בלתי הפיך לעתידו. עוד טוען המערער כי בית משפט קמא לא הביא בחשבון את נסיבותיו האישיות הקשות, כבן למשפחה בת 12 נפשות שעלתה מאתיופיה בשנת 1984 ומצבה הכלכלי ירוד, וכן את הנסיבות המיוחדות שעמדו ברקע האירוע נשוא כתב האישום. בכך מכוון המערער לעובדה שזמן קצר לפני כן, נהרגו חמישה חיילים מפלוגתו בעקבות פעילות חבלנית והוא וחיילים נוספים בפלוגה עברו בשל כך טראומה רגשית קשה, אך לא צוידו בכלים להתמודד איתה בטרם נשלחו לפעילות מבצעית בסביבה ממנה יצאו רוצחי חבריהם. לחלופין טוען המערער כי שגה בית משפט קמא בכך שגזר עליו עונש מאסר לריצוי על דרך של עבודות שירות, ולא קיבל את המלצת שירות המבחן לגזור עליו שירות לתועלת הציבור בהיקף של 180 שעות. בהקשר זה מציין המערער כי על נאשם אחר בפרשה שהורשע בביצוע מעשים דומים לשלו, הוטל עונש של שירות לתועלת הציבור בלבד.

3.המשיבה מצידה סומכת ידיה על פסק דינו של בית משפט קמא וטוענת כי העובדה שהמעשים בוצעו בעת שהמערער שימש כשוטר בתפקיד, מוסיפה להם נופך של חומרה יתרה המצדיקה ענישה הולמת. עוד טוענת המשיבה כי רף הענישה שיושם במקרה זה לא היה גבוה מלכתחילה בשל הנסיבות המיוחדות שאפפו את האירוע, וכי העונש שנגזר על המערער לא חרג מטווח הענישה שעליו הוסכם בינו ובין התביעה במסגרת הסדר הטיעון. אשר לטענה שהעלה המערער בדבר חוסר אחידות בענישה, ציינה המשיבה כי העונש שנגזר על הנאשם הנוסף אליו התייחס המערער, הוא תוצאה של נסיבות אישיות הנוגעות לאותו נאשם שהובאו בחשבון לקולא.

4.לא מצאנו מקום להתערב בהחלטתו של בית משפט קמא לדחות את המלצת שירות המבחן ולהרשיע את המערער בפלילים בגין מעשיו. אכן, מעשיו של המערער חמורים הם והאינטרס הציבורי הקיים בהוקעתם מצדיק הרשעה של המערער בעבירה שאותה ביצע. הסתפקות בענישה ללא הרשעה בנסיבות אלה, אינה ראויה ואינה הולמת. העונש שנגזר על המערער אף הוא אינו חמור כלל וכלל ונראה כי בגוזרו עונש זה הביא בית משפט קמא בחשבון את מכלול השיקולים לקולא שאותם שב ומנה המערער בפנינו. אשר על כן, החלטנו לדחות את הערעור. בשולי פסק הדין, מצאנו מקום להוסיף כי טוב יעשה המערער אם ידבק באורח החיים הנורמטיבי והמועיל אותו הוא מנהל כיום על פי האמור בתסקיר המעודכן שהוגש לנו על ידי שירות המבחן. ככל שיתמיד באורח חיים זה, יוכל המערער לסלול לעצמו את הדרך להסרת הכתם הפלילי שדבק בו, בשל האירוע נשוא הערעור.

ניתן היום, כ"ח כסלו, תשס"ו (29.12.2005).

ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת

החלטה

הממונה על עבודות שירות יגיש חוות דעת מעודכנת בעניינו של המערער בתוך 30 ימים, ובעלי הדין יתייחסו לחוות הדעת בתוך 7 ימים מיום שתומצא להם. עם קבלת חוות הדעת והודעות בעלי הדין, נשלים את פסק הדין בלא צורך בדיון נוסף.