ע"פ 8271/06 ניקולאי נודלמן נ. מדינת ישראל

המערער הורשע בבית משפט קמא על סמך הודאתו בביצוע מעשה מגונה בכוח וכן תקיפה. העבירות הללו – משקפות את האמור בכתב האישום לאחר שתוקן בעקבות הסדר טיעון בין הצדדים.

המערער פגש את המתלוננת בתיק זה באקראי, שכנע אותה לשתות עימו קפה וביצע בה עבירות מין קשות ומשפילות. משנמלטה – רדף אחריה, תפס בשערותיה, השכיבה על הכביש והכה אותה בראשה ופניה.

כחלק מהסדר הטיעון נשלח המערער גם לשירות המבחן. בדיעבד – היו בפני בית משפט קמא לא פחות מ-6 תסקירים ששיקפו את מאמצי הגמילה של המערער.

בית משפט קמא פירט בהרחבה את האמור בתסקירים ואיננו רואים לחזור על כך. נאמר רק כי התסקירים חושפים נתונים לא קלים באשר למבנה אישיותו של המערער. בסופו של יום לאחר תהליך ארוך וממושך של שהיה במסגרות טיפוליות, היתה המסקנה כי קיימת עדיין בעייתיות מינית וסכנה לחזרה על מעשיו, לצד היבטים אלימים באישיותו. בית המשפט הדגיש כי היה רצון של ממש לבוא לקראת המערער ולנקוט כלפיו בדרך שיקומית אלא שהמערער לא עשה את הנדרש ממנו. על המערער הוטלו 30 חודשי מאסר בפועל ו-18 חודשי מאסר על תנאי ועל כך הערעור בפנינו.

שני ראשים לערעור: האחד חומרת העונש כשלעצמו. הראש השני עניינו חילופי המותב שדן בתיק. מסתבר כי הטעון המרכזי לעונש נשמע בפני מותב מסוים. בדיון המשלים התחלף אחד השופטים במותב, ומותב זה אף גזר את דינו. לדעת הסנגור – דינו של גזר הדין שניתן להתבטל בשל חילופי המותב.

בחנו את טענות הסנגור ולא נראה לנו כי יש מקום להתערבותנו.

באשר לחילופי המותב:

כפי שציין הסנגור הטיעון המשלים נשמע בפני המותב שגזר את דינו. אב"ד, כב' השופטת ס' רוטלוי ציינה כי למיטב זיכרונה וזיכרון השופטים הנוספים הופנתה תשומת לב הצדדים לחילופי המותב ולא היתה התנגדות לכך. גם אם לא הוסבה תשומת הלב – הזמן להעלות את הטענה היה בעת שמיעת הטיעון המשלים שעל כן גם אם הסכמה מפורשת לא היתה – הסכמה מכללא היתה.

עיון בגזר הדין מצביע על כך שבית המשפט נתן דעתו לכל התהליך שעבר המערער לכל אורכו, על כל התסקירים הרבים שניתנו בעניינו. שעל כן, ברי כי לא נגרם לו עיוות דין בשל חילופי שופט במותב.

באשר לחומרת הענישה שלה טוען הסנגור: מדובר בעבירה קשה באופיה וקשה בנסיבותיה. המערער ביצע כאמור עבירות מין חמורות ומשפילות במתלוננת. לא נתקררה עליו דעתו והוא המשיך ורדף אחרי המתלוננת, השכיבה על הכביש והיכה אותה. לפיכך, העונש שהוטל אינו חמור ואין מקום להתערבות בו.

ועל כל אלה: מתסקיר שירות המבחן העדכני עולה כי אם תקוצר תקופת המאסר הוא יורחק מהפרויקט הטיפולי שבו השתלב כרגע בתוך הכלא, ושירות המבחן סבור כי בכך יפגעו סיכויי שיקומו. איננו סבורים כי יש מקום להיענות לבקשתו של הסנגור לקצר ולהתאים את תקופת המאסר באופן שתחפוף בדיוק את התאריך בו יסתיים הטיפול.

הערעור נדחה.