ע"פ 8296/09 איתן חביליו נ. מדינת ישראל

1.

בפני בקשה לעיכוב ביצועו של עונש מאסר בן 24 חודשים, בניכוי תקופת המעצר, אשר הושת על המבקש על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב (כב' השופט ג' קרא) ביום 12.10.09 במסגרת ת"פ 4071/09.

2.המבקש הורשע על-פי הודאתו בהסדר טיעון בעבירות של החזקת סם שלא לצריכה עצמית, תיווך בסם מסוכן והחזקת סם לצריכה עצמית. המבקש הודה בפני בית המשפט קמא כי בתקופה הרלוונטית לכתב האישום החזיק בביתו בתוך תיקים, עבור אדם אחר, סמים מסוכנים מסוג חשיש וקוקאין בכמויות שונות. המבקש ידע כי התיקים אותם החזיק הכילו סמים בכמויות שאינן לצריכה עצמית. באותה תקופה, החזיק המבקש בדירתו גם 3.4 ג' קוקאין ו17.08 ג' חשיש לצריכה עצמית. בנוסף, במועד שאינו ידוע למשיבה, תיווך המבקש בסם מסוכן בכך שסיפק 3 טבליות סם מסוג אקסטזי לפלוני תמורת 100 ₪ אותם העביר

לידי אחר. במועד אחר, סיפק המבקש סם מסוג חשיש תמורת 300 ₪ אשר גם אותם העביר לידי אחר.

3.

בגזר דינו עמד בית המשפט המחוזי על חומרת העבירות אותן ביצע המבקש בהן מעורבות כמויות גדולות של סם ממגוון סוגים. על כן, לא מצא בית המשפט לנכון לאמץ את המלצת שירות המבחן לפיה יש לגזור על המבקש עונש שירוצה בעבודות שירות בלבד. עם זאת, עמד בית המשפט על הנימוקים לקולא, כגון עברו הנקי של המבקש, הודייתו, שיתוף הפעולה עם הרשויות, סיכויי שיקומו, ונסיבותיו האישיות.

לאחר שקלול השיקולים השונים, גזר בית המשפט על המבקש מאסר בפועל בן 24 חודשים ומאסר על תנאי של 16 חודשים. בית המשפט הורה על עיכוב ביצוע גזר הדין, בכפוף להפקדת ערבויות עד ליום 22.10.09.

4.במסגרת בקשתו, טוען המבקש כי לאור מכלול הנסיבות והמלצתו של שירות המבחן, הסיכויים כי יופחת עונשו במסגרת הערעור טובים. לטענתו, אחד השיקולים אותם לקח בחשבון שירות המבחן הוא העובדה ששהותו של המשיב במאסר עשויה להחמיר את מצבו הנפשי, להקשות על ניהול אורח חיים נורמטיבי ויצרני בעתיד וכן לפגוע בסיכוייו לשיקום. מנימוקים אלו עותר המבקש לעכב את ביצוע העונש עד להכרעה בערעור, וכי הדיון בערעור גופו יקבע בהקדם האפשרי.

5.

המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענתה נסיבותיו המיוחדות של המבקש כבר עמדו בפני בית המשפט קמא אשר שקל אותן במסגרת ההחלטה על חומרת העונש, ואין בהן כדי להטות את הכף לטובת עיכוב ביצוע גזר הדין. כמו כן, לדידה סיכויי הערעור נמוכים, וגם אם יתקבל הערעור, טוענת היא כי אין זה סביר כי העונש יוקל עד כדי שיבוטל עונש המאסר בפועל במלואו. לבסוף טוענת באת כוח המשיבה כי הצורך הציבורי במלחמה בתופעת הסמים גובר על השיקול של נסיבותיו הקשות של המבקש.

6.

לאחר שעיינתי בבקשה, בכתב הערעור, בהחלטות בתי המשפט דלמטה ובמסמכים שהוגשו לידי, ובחנתי את טענות הצדדים, סבורה אני כי דין הבקשה להתקבל. נכון הוא שהמדיניות הנוהגת בעבירות סמים הינה שלא לחרוג מן הכלל כי גזר דינו של נאשם יבוצע באופן מיידי וללא עיכוב, אלא במקרים יוצאי דופן. הסיבה לכך היא הסיכון הטמון בעבירות סמים לנאשם עצמו, לסביבתו הקרובה, ולציבור בכללותו. עם זאת, סבורה אני כי במקרה זה מתקיימות הנסיבות יוצאות הדופן המצדיקות עיכוב ביצוע חריג של גזר הדין.

7.

נסיבותיו האישיות המורכבות של המבקש תוארו בפירוט בתסקיר שירות המבחן, ואתייחס רק לעיקרן מפאת צנעת הפרט. שירות המבחן סבר כי המבקש הינו אדם נורמטיבי ובן למשפחה נורמטיבית, אשר התדרדר לשימוש בסמים בעקבות מצוקה נפשית קשה, ומשבר תעסוקתי שעבר בשנתיים האחרונות אשר מנע ממנו את פרנסתו. במהלך שהותו של המבקש בחלופת מעצר בבית הוריו, הוא עמד תחת פיקוח מבחן אשר כלל מפגשים טיפוליים עימם שיתף המבקש פעולה באופן סדיר ומלא. בדיקות שתן תקופתיות שנערכו לו מצאו כי הינו נקי מסמים מאז מעצרו. שירות המבחן התרשם כי המעצר וההליך המשפטי היוו חוויה טראומטית עבור המבקש, אשר הביאה אותו למצב של בדיקה עצמית ומאמץ לביצוע שינוי בחייו. בתסקיר הובא חשש ממשי כי שפיטת המבקש לעונש מאסר בפועל עשויה להביא להחמרה במצבו הנפשי העדין של המבקש, אשר החמיר בתקופה האחרונה בעקבות ההליכים נגדו ותחושת הבושה העמוקה שפקדה אותו, אשר הובילה עד כדי דיכאון. כמו כן, סבר שירות המבחן כי ריצוי עונש מאסר יקשה על המבקש בניהול אורח חיים נורמטיבי ויצרני בעתיד.

מבלי להמעיט בחומרת העבירה אותה ביצוע המבקש, אין מדובר בעבירה מרף החומרה העליון של עבירות הסמים. הרקע לביצוע העבירה מורכב גם הוא, כאשר המבקש ביצע את העבירה עבור אחר, שהיה האדם שסיפק לו סמים. המבקש צבר חוב כספי לאותו אחר ואף יצר תלות נפשית בו עקב התמכרותו לסם, באופן שיצר בו תחושת מחויבות לרצות את אותו אדם. אין חולק כי המבקש לא היה מודע לכמות הסם שהכילו התיקים אותם החזיק בדירתו, הגם שידע שמדובר בכמות שלא לצריכה עצמית, וכן לא היה מודע לסוג הסמים במדויק. יש להדגיש כי עברו הפלילי של המבקש נקי, וזוהי מעידתו הראשונה בתחום הפלילי.

8.

במקרה זה קיים פער משמעותי בין המלצת שירות המבחן לגזור על המבקש עונש שירוצה בעבודות שירות בלבד עקב החשש לבריאותו הנפשית אם ייאסר, לבין עונש המאסר בן 24 חודשים שנגזרו על המבקש על ידי בית המשפט. לאור זאת, ועל אף שכידוע, בית המשפט אינו מחויב להמלצות שירות המבחן, המהוות שיקול אחד מיני רבים בגזירת עונשו של נאשם, לא ניתן לשלול את סיכוייו של הערעור, וזאת לאור הנסיבות המורכבות של המקרה. בשל נסיבותיו המיוחדות של המקרה, רואה אני לנכון לאפשר למערער את יומו בבית המשפט, וזאת כמובן, מבלי להביע עמדה לעניין תוצאת הערעור.

9.

נוכח האמור, מקבלת אני את הבקשה לדחות את ביצוע גזר דינו של בית המשפט המחוזי, והוא יעוכב עד להכרעה בערעור על ידי בית המשפט זה. התנאים המגבילים שהוטלו על המבקש במהלך מעצרו, כולל הערבויות שהופקדו, יוותרו בענייהם. המבקש ימשיך לעמוד תחת פיקוח שירות המבחן, לשם המשך טיפול ומעקב, בדומה לפיקוח שהיה נתון לו במהלך מעצרו.