ע"פ 8375/00 מדינת ישראל נ. עבד מעיינג'

בשל נסיון שוד של תיירת והחזקת סכין הושתו על המשיב 24 חודשי מאסר, מתוך זה 18 חודשים לריצוי בפועל והיתרה על תנאי. המדינה מערערת לפנינו על קולת העונש. נראה לנו שיש ממש בערעור.

לפי פרטי העובדות בהן הודה המשיב הוא תקף תיירת בנסיון לחטוף ממנה את תיקה האישי. כתוצאה מחבטותיו של המשיב נגרמו לתיירת חבלות בפניה. כשהמשיב נעצר הוא חבש על מצחו גרב ניילון והיה מצוייד בסכין.

לחובת המשיב רשומה רשימה ארוכה של הרשעות קודמות, רובן בעבירות סמים אך גם בעבירות אחרות; עיינו בתסקיר שירות המבחן שהוגש לבית המשפט המחוזי וגם בתסקיר המשלים שהוגש לנו, שבגדרו ברור הוא שהמשיב שב לצרוך סמים.

אכן העבירה בה הורשע המשיב גם כשהיא לעצמה היא חמורה ונראה לנו שבכל הנסיבות הקל בית המשפט המחוזי בעונש במידה המצדיקה את התערבותנו. עם זאת כערכאת ערעור לא נחמיר בעונש, כפי שהיה ראוי לערכאה הראשונה לעשות.

אנו מקבלים את ערעור המדינה ומטילים על המשיב חמישים וארבעה חדשי מאסר, מתוך זה שלושים וששה חודשי מאסר לריצוי בפועל ויתרה על תנאי והתנאי הוא כפי שנקבע בבית המשפט המחוזי.

אנו מפעילים את עונש המאסר על תנאי לתקופה של עשרה חדשים, שהיה תלוי ועומד כנגד המשיב כששבעה חודשים ממנו יהיו חופפים את עונש המאסר הנ"ל ושלושה חדשים יהיו מצטברים לו.