ע"פ 8404/11 רומן אסאילוב נ. מדינת ישראל

בקשה לעיכוב עונש מאסר שהושת על המבקש במסגרת גזר דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו ב-ת"פ 6311-08-10 מיום 2.11.2011 (כבוד השופטת י' אמסטרדם). הבקשה הוגשה יחד עם הודעת ערעור על גזר הדין.

1.

ביום 3.8.2010 הוגש נגד המבקש כתב אישום בו יוחסו לו עבירות קשירת קשר לפשע לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין) ; עבירת שוד לפי סעיף 402(א) לחוק העונשין ;

עבירת איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין ; עבירות שוד בנסיבות מחמירות לפי סעיף 402(ב).

2.

ביום 6.6.2011 הורשע המבקש, על פי הודאתו ובמסגרת הסדר טיעון שנערך בינו לבין המשיבה, בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום. ביום 2.11.2011 ניתן גזר דינו של בית המשפט המחוזי, בו הוטל על המבקש עונש של 18 חודשי מאסר, 12 חודשי מאסר על תנאי, קנס בסך 2,000 ש"ח ופיצוי בסך 3,000 לכל אחת מהמתלוננות נגדו. עונש המאסר בפועל שנקבע הגיע לרף הענישה העליון עליו הוסכם בהסדר הטיעון, במקרה של תסקיר חיובי. בית המשפט קבע כי נוכח מעשיו של המבקש היה ראוי להשית עליו עונש מאסר ארוך יותר, אך החליט לכבד את הסדר הטיעון בשל גילו הצעיר של המבקש ובשל הודאתו בבית המשפט. בית המשפט נעתר לבקשה לעיכוב ביצוע גזר הדין עד להגשת הערעור, וקבע כי ביצוע העונש יעוכב עד ליום 20.11.2011.

3.

ביום 15.11.2011 הוגש לבית משפט זה ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי. בא-כוח המערער טוען בערעור כי יש להקל בעונשו של המבקש. לטענתו, כליאתו של המבקש, הנעדר עבר פלילי, מאחורי סורג ובריח תקטע את רצף החיים הנורמטיבי שסיגל לעצמו, ונוכח קווי אישיותו החלשים אף עשויה לדרדרו חזרה לעולם הפשע.

4.

לענין עיכוב הביצוע טען בא-כוח המערער כי נסיבותיו של המבקש עומדות בתנאים שהוצבו בע"פ 111/99 שוורץ נ' מדינת ישראל פ"ד נד(2) 241 (2000), ועל כן יש לעכב את ביצוע גזר הדין עד מתן החלטה בערעור.

תקופת המאסר היא קצרה יחסית. המבקש עתיד לסיים מסלול לימודים בו פתח ב-22.1.2012, לדבריו הכנסת המבקש למאסר תסכל את האפשרות לשכנע את בית המשפט בערעור כי יש להסתפק במקרה זה בעבודות שירות.

באת כוח המדינה, עו"ד מנחם, עמדה על כך כי העונש הוא בגדרי הסדר הטיעון, אף שברף הגבוה שלו, וסיכויי הערעור בנסיבות אלה אינם גבוהים.

דיון והכרעה

5.

נראה לי כי בשים לב לחומרת המעשים, ולכך שהעונש הוא בגדרי הסדר הטיעון, סיכויי הערעור אינם טובים לכאורה. הטענות לקולא מוצו לכאורה עד תום במסגרת ההסדר עצמו. אדגיש גם כי התביעה הסכימה לרף של 18 חודשים בתנאי שהתסקיר שיתקבל יהיה חיובי. גם התסקיר החיובי הובא בחשבון בעצם ההסדר. על כן, ועל דרך העקרון, אין מקום לעיכוב עונש המאסר.

6.

עם זאת אין זה ראוי לקטוע את לימודיו של המבקש, אותם יסיים תוך כחודשיים. על כן מורה אני על עיכוב ביצוע חלקי, כך שעונש המאסר ירוצה החל מ-1.2.2012. בכפוף לאמור – הבקשה נדחית.