פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
ע"פ
8457/15 - ה'
ע"פ 592/16
לפני:
כבוד הרשמת ליאת בנמלך
המערערת:
מדינת ישראל
נ ג ד
המשיב:
פלוני
בקשה לדחיית מועד דיון
ובקשה לשינוי סדר הגשת עיקרי הטיעון
החלטה
1.בפניי בקשת המדינה לדחיית מועד דיון בעניינו של המשיב-המערער בע"פ 592/16, ולהפרדת הדיון בעניינו מן הדיון שייערך בעניינם של יתר המעורבים בפרשה, וכן בקשת המשיב להורות על שינוי סדר הגשת עיקרי הטיעון.
המדינה הצביעה על כך שהמשיב הגיש את נימוקי הערעור בערעור מטעמו ביום 15.11.2016 - כמעט עשרה חודשים לאחר המועד בו הוגש הערעור וכשבעה וחצי חודשים לאחר המועד שנקבע בהחלטה מיום 4.2.2016. לטענת המדינה נוכח היקף נימוקי הערעור ועיתוי הגשתם אין באפשרותה להיערך לדיון בעניינו של המשיב במועד הקבוע כעת. מכאן בקשתה לדחות את הערעורים ההדדיים בעניינו (מבלי לדחות את מועד הדיון בערעורים בעניינם של יתר המעורבים).
המשיב נתן הסכמתו לבקשה זו, אך לאחר ששקלתי בדבר איני מוצאת להיעתר למבוקש.
התנהלותו של המשיב, אשר הגיש את עיקרי הטיעון באיחור ניכר אכן מעוררת קושי של ממש ויש להצר עליה. עם זאת, דומני כי פיצול הערעורים יפגע באופן בלתי סביר ביעילות הדיונית, וגם טעמים עניניים תומכים בדיון בכל הערעורים בצוותא חדא (ויצוין כי גם המדינה ביקשה במסגרת הודעת הערעור שהגישה בע"פ 633/16 כי הערעורים שהגישה יאוחדו ויישמעו יחדיו). משכך לא נכון יהיה להפריד את הדיון בהם. כן לקחתי בחשבון את העובדה שנימוקי הערעור אותם הגיש המשיב בערעור מטעמו אוחזים כחמישה עמודים וכי אלו הוגשו לבסוף כמעט חודש קודם למועד הדיון. עוד אציין כי נעשה מאמץ לדחות את הדיון בכל הערעורים דחיה קצרה, אך הסתבר כי אין אפשרות מעשית לכך נוכח העומס על יומן בית המשפט.
לפיכך הבקשה לדחיית מועד הדיון נדחית. בה בעת אדגיש כי להתנהלותו האמורה של המשיב יינתן משקל בבחינת בקשתו לעניין סדר הגשת עיקרי הטיעון וכי בשל התנהלותו מצאתי ליתן ארכה להגשת עיקרי הטיעון מטעם המדינה, כפי שיבואר להלן.
2.המשיב מצידו עותר לכך שנימוקי הערעור שהגיש בע"פ 592/16 ייחשבו כעיקרי טיעון מטעמו באותו הליך, וכן עותר הוא לכך שיתאפשר לו להגיש עיקרי טיעון נוספים בתגובה לעיקרי הטיעון מטעם המדינה בע"פ 8457/15, בהדגישו כי יש להורות כי המדינה תגיש את עקרי טיעוניה קודם לאלו שלו. כמו כן, המדינה עותרת אף היא לכך שנימוקי ערעורה בע"פ 592/16 וכן בע"פ 633/16 ייחשבו כעיקרי טיעון מטעמה בערעורים שהגישה, והיא מציינת כי אין כל מניעה שהמערער יגיש את עיקרי טיעוניו במענה לנימוקיה אלו.
לעניין סדר הגשת עיקרי הטיעון אציין כי נוכח עיתוי הגשת נימוקי הערעור מטעם המשיב ועיתוי הגשת הבקשה אין כל מקום לקבוע הסדר דיוני חדש אשר יש בו לשנות את מועד הדיון או לקצר את פרק הזמן הנתון למדינה להגשת טיעוניה. לגופם של דברים יובהר כי ההסדר הנוכחי נקבע באופן שבו כל אחד מן הצדדים יגיש כתב טענות מאוחד וממוקד מטעמו - כמערער וכמשיב - ובצדק ציינה המדינה כי נימוקיה פרושים בפני המשיב, שהרי אלו פורטו בנימוקי ערעורה בע"פ 8457/15. מכל מקום המדינה אינה מבקשת להוסיף על נימוקים אלו ואף עותרת לכך שהם ייחשבו כעיקרי טיעון מטעמה, כך שמעשית עיקרי טיעוניה של המדינה בערעור מטעמה כבר הוגשו, וממילא הפגיעה שנגרמה למשיב לטענתו נמנעה.
לבקשות ההדדיות לפטור חלקי מהגשת עיקרי טיעון מצאתי להיעתר, במובן זה שנימוקי המדינה בערעורים שהגישה (ע"פ 8457/15 וע"פ 633/16) ייחשבו כעיקרי טיעון מטעמה כמערערת, ונימוקי הערעור שהגיש המשיב-המערער בע"פ 592/16 ייחשבו כעיקרי טיעון מטעמו בערעורו.
המשיב יגיש עיקרי טיעון כמשיב בע"פ 8457/15
עד ליום 28.11.2016 בהיקף של עד שמונה עמודים; ועיקרי הטיעון מטעם המדינה כמשיבה בע"פ 592/16 ובע"פ 8987/15
יוגשו עד ליום 7.12.2016 בהיקף של עד 16 עמודים.
ההחלטה תתויק בתיקי השופטים.
ניתנה היום, כ"ב
בחשון התשע"ז (23.11.2016).
ליאת
בנמלך
ר
ש מ ת