ע"פ 8568/14 סאלם אבו גאבר נ. מדינת ישראל

בראשית הדברים יודגש כי הגם שדחיתי ביום 19.12.2014 את בקשת המשיבה לדחות על הסף את בקשת עיכוב ביצוע עונש המאסר שהושת על המבקשים – מן הטעם שזו הוגשה ביום 15.12.2014, יום לאחר המועד שבו היו המבקשים אמורים להתייצב לריצוי עונשם – יש לראות התנהלות זו של המבקשים בחומרה רבה, שכן היא עולה כדי הפרת צו שיפוטי.

התופעה לפיה מגישים מי שנדרשים להתייצב לריצוי עונש מאסר שהושת עליהם, בקשת עיכוב ביצוע סמוך ביותר לפני מועד ההתייצבות, וחמור מכך אף ביום ההתייצבות או לאחריו; הינה תופעה בלתי ראויה בעליל ומוטב לה שתעבור מן העולם.

באשר לבקשה שלפני; בית המשפט המחוזי השית על חמשת המבקשים (בני משפחה אחת) עונשים הנעים בין 12 ל-24 חודשי מאסר בפועל, לאחר שהורשעו בביצוען של עבירות חמורות שעניינן, בין היתר, בתקיפה אלימה של המתלונן בסיועם של כלי משחית שונים.

בא-כוחם דהיום של המבקשים אישר כי הודעת ערעור מפורטת לא הוגשה עדיין, אך כי זו שתוגש תכלול הן ערעור על הכרעת הדין והן ערעור על גזר הדין. נטען, כי הארוע שבגינו הורשעו המבקשים התרחש לפני חמש שנים וכי יש לתת לכך משקל בעת ההכרעה בבקשה דנן, כמו גם לעובדה שלשלושה מחמשת המבקשים עבר נקי ושכל המבקשים הקפידו להתייצב למשפטם לאורך התקופה בה התנהל.

בא-כוח המשיבה טוען כי חומרת מעשיהם של המבקשים מצדיקה, היא כשלעצמה, דחיית הבקשה – זאת אף בהתעלם מכך שהם עשו דין לעצמם ולא התייצבו לריצוי עונשם כנדרש. עוד נטען, כי עונשי המאסר שהושתו על שניים מהמבקשים אינם קלים כלל ועיקר (עונשו של המבקש 1 – 18 חודשי מאסר ועונשו של המבקש 5 – 24 חודשי מאסר).

לא מבלי להתלבט אני מורה על עיכוב ביצוע עונשי המאסר שהושתו על המבקשים 2, 3 ו-4 (12, 14 ו-14 חודשי מאסר בהתאמה) עד להכרעה בערעוריהם.

המבקשים 1 ו-5 יתייצבו לריצוי עונש המאסר שהושת עליהם ביום א' ה-4.1.2015 עד לשעה 10:00 ביס"ר דקל כשברשותם תעודת זהות. על המבקשים לתאם את הכניסה למאסר כולל האפשרות למיון מוקדם, עם ענף אבחון ומיון של שב"ס, טלפונים 08-9787377, 08-9787336.