ע"פ 8602/99 כהן יצחק נ. מדינת ישראל

השופטת ד' דורנר:

המערער, רווק בן 35, בעל במספר הזדמנויות במהלך שנת 1998 ילדה בת 13.5, שגילה היה ידוע לו. כתוצאה מיחסים אלה הרתה הילדה, ונאלצה להפיל את העובר.

בעקבות התערבותם של שירותי-הסעד, הועמד המערער לדין בבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, והורשע על-פי הודאתו באינוס בנסיבות מחמירות. על המערער נגזרו ארבע שנות מאסר, מתוכן שנתיים לריצוי בפועל, והיתרה על-תנאי.

הערעור מופנה כלפי חומרת העונש.

באת-כוחו של המערער טענה לזכותו כל אשר ניתן לטעון. היא הפנתה לתסקיר שירות-המבחן שהמליץ על מבחן, וזאת על-אף עברו הפלילי של המערער, שבעבר כבר ריצה עונשי מאסר, וכן לחוות-הדעת הפסיכולוגית, בגידרה אובחן כסובל מ"הפרעה לא ספיציפית בהסתגלות".

עורכת-הדין דהאן אף חזרה והדגישה, כי יחסי-המין בין המערער והילדה קויימו בהסכמתה המלאה של הילדה; וכי המערער, נרקומן בעברו, נגמל, והוא מצוי כיום בהליך שיקום, אשר ייקטע על-ידי עונש המאסר.

לא נוכל לקבל טענות אלה.

המעשה שעשה המערער הוא חמור, וכהגדרתו בחוק, הרי הוא אינוס בנסיבות מחמירות. הסכמתה של ילדה כבת 13.5 לקיום יחסי-מין איננה הסכמה. הילדה עצמה הייתה במצוקה בשל נסיבותיה המשפחתיות, וחיפשה אהבת אדם מבוגר, אולם המעשה המיני אך הגביר את מצוקתה.

העונש המירבי הקבוע לעבירה בה הורשע המערער הינו 16 שנות מאסר. בית-המשפט המחוזי, בהטילו על המערער עונש של שנתיים בלבד, על אף עברו הפלילי בעבירות אלימות, סמים ורכוש, התחשב בנסיבות שציינה הסניגורית, ואין מקום להקלה נוספת.

אשר-על-כן, הערעור נדחה.

המערער יתייצב לריצוי עונשו במדור הפלילי בבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בתאריך 30.1.2000 עד השעה 12:00.