החלטה3 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"פ 8602/99 כהן יצחק נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין פלילי · עיכוב ביצוע גזר דיןבקשה לעיכוב ביצוע גזר דין עד להכרעה בערעור על חומרת העונש

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון הורה על עיכוב ביצוע עונש של 24 חודשי מאסר שהושת על מי שהורשע באינוס קטינה בהסכמתה, עד למתן פסק הדין בערעור על חומרת העונש. נקבע כי נסיבות המקרה מיוחדות, שכן המעשים בוצעו ללא אלימות ובהסכמה. תנאי השחרור נותרו בתוקף והמזכירות הונחתה לקבוע דיון בערעור תוך 60 ימים.

העובדות

המבקש הורשע על פי הודאתו בעבירת אינוס בנסיבות מחמירות, לאחר שניהל יחסי מין במספר הזדמנויות עם קטינה ילידת 1984 בהסכמתה, מבלי כפייה או אלימות. בית המשפט המחוזי גזר עליו ארבע שנות מאסר, מתוכן שנתיים לריצוי בפועל, ודחה את ביצוע הגזר בהסמכת התביעה. המבקש הגיש ערעור על חומרת העונש ובד בבד בקשה לעיכוב ביצוע.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש לעכב את ביצוע עונש המאסר שהוטל על המבקש עד להכרעה בערעורו על חומרת העונש?

הלכות

  1. 1

    בנסיבות מיוחדות של המקרה, כאשר המעשים בוצעו ללא אלימות ובהסכמת הקטינה, מוצדק לעכב את ביצוע גזר הדין עד להכרעה בערעור גופו.

    ״נסיבות המקרה הנדון הן אמנם מיוחדות במינן.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • עיכוב ביצוע
  • גזר דין
  • ערעור על חומרת העונש
  • אינוס
  • נסיבות מחמירות
  • קטינה
  • עבודות שירות
  • תסקיר משלים
  • שירות המבחן

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים

ע"פ

8602/99

בפני:

כבוד השופט י' אנגלרד

המ

בקש

:

כהן יצחק

נגד

המשיב

ה :

מדינת ישראל

בקשה

לעיכוב ביצוע על פסק דינו של בית המשפט

המחוזי

בת"א בתפ"ח 4112/98 מיום 26.10.99

שניתן

על ידי כבוד השופטים: א' אבן ארי, ד'

בר-אופיר,

ה' אחיטוב

בשם

המבקש: עו"ד נאוה דהאן

החלטה

לפניי בקשה לעיכוב ביצוע גזר דין של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בתפ"ח 4112/98.

1.המבקש הורשע על-פי הודאתו בביצוע עבירת אינוס בנסיבות מחמירות (עבירה לפי סעיף 345(א)(3) לחוק העונשין, תשל"ז1977-, בנסיבות סעיף 345(ב)(3) לחוק), וזאת לאחר שמיעת כמחצית מעדי התביעה. מאוחר יותר הוחלט, בהסכמת בעלי הדין, למחוק מהכרעת הדין את ההתייחסות לנסיבות לפי סעיף 345(ב)(3) לחוק העונשין.

2.המבקש הודה כי במספר הזדמנויות, במהלך שנת 1998, בעל קטינה, ילידת שנת 1984, שהייתה אז צעירה ממנו כבעשרים שנה. כתוצאה מיחסי המין הרתה הקטינה ומאוחר יותר עברה הפלה מכוונת. אין חולק כי המבקש היה מודע לגילה של הקטינה וכי יחסי המין לא היו מלווים בכפיה או באלימות כי אם התקיימו בהסכמתה של הקטינה.

3.ביום 26.10.99 גזר בית המשפט קמא על המבקש ארבע שנות מאסר מתוכן שנתיים לריצוי בפועל ושנתיים על תנאי כי למשך שנתיים מיום שחרורו לא יעבור עבירה מסוג "פשע" או עבירה לפי פקודת הסמים המסוכנים [נוסח משולב], תשל"ג1973.

4.בית המשפט קמא קיבל את בקשת ההגנה, בהסמכת התביעה, ודחה את ביצוע גזר הדין עד ליום 12.12.99. ביום 3.12.99 הגיש המבקש לבית משפט זה ערעור על חומרת העונש. בערעורו הוא מבקש מבית המשפט להורות על קבלת תסקיר משלים משירות המבחן בענין מצבה של הקטינה וכן להפחית את עונש המאסר שהוטל עליו, כך שיוכל לרצותו בעבודות שירות. בד בבד עם הגשת הערעור הוגשה בקשה לעיכוב ביצוע גזר הדין, היא הבקשה שבפניי.

5.לפניי טענה באת כוח המבקש כי הרקע המיוחד של ביצוע העבירה מצדיק עיכוב ביצוע, דהיינו, המעשים בוצעו ללא אלימות כל שהיא ובהסכמת הקטינה. כן טענה כי ביצוע גזר הדין יפגע פגיעה קשה בהליכי השיקום של המבקש. כן ציינה את העובדה שהמבקש ניתק, על פי הוראות השירותים הסוציאליים, כל קשר עם הקטינה.

6.באת כוח המדינה הביעה את התנגדותה לעיכוב ביצוע בנימוק כי הכלל הוא שאין לעכב ביצוע גזר הדין של מאסר ממושך יחסית, וכי אין סיכוי רב לגופו של הערעור.

7.נסיבות המקרה הנדון הן אמנם מיוחדות במינן. לכן, לאחר ששקלתי את טענות בעלי הדין הגעתי למסקנה כי מן הראוי לעכב את ביצוע גזר הדין עד להכרעה בערעור גופו.

8.אי לכך אני מורה על עיכוב ביצוע עונש המאסר בן 24 חודשים שהושת על המבקש ביום 26.10.99 בתפ"ח 4112/98, עד למתן פסק הדין בערעור.

תנאי השחרור שנקבעו בהחלטתו של בית המשפט המחוזי מיום 26.10.99 ימשיכו לעמוד בתוקף.

המזכירות מתבקשת לקבוע את הדיון בערעור תוך 60 ימים מהיום.

ניתנה היום, א' בטבת התש"ס (10.12.99).

ש

ו פ ט

העתק מתאים למקור

שמריהו

כהן - מזכיר ראשי

99086020.

Q02

/דז/

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1בנסיבות מיוחדות של המקרה, כאשר המעשים בוצעו ללא אלימות ובהסכמת הקטינה, מוצדק לעכב את ביצוע גזר הדין עד להכרעה בערעור גופו.