פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
ע"פ
8616/11
לפני:
כבוד השופט נ' הנדל
המערערים:
1. סמיון ביניאורישוילי
2. גו'ני צבניה
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי תל
אביב – יפו מיום 13.11.2011 בת"פ 40036/06 שניתנה על ידי כב' השופט ח' כבוב
תאריך הישיבה:
ח' בכסלו התשע"ב (4.12.11)
בשם המערערים:
עו"ד דוד מססה, עו"ד הראל הכהן
בשם המשיבה:
עו"ד טל פרג'ון, עו"ד ערן בנאי
החלטה
1.
זהו גלגול נוסף של הליכים שונים בהם נקטו המערערים לאחר שבית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו (ת"פ 40036/06, מפי השופט ח' כבוב ) גזר עליהם, בין היתר, עונשי מאסר – 7 שנות מאסר בפועל על מערער 1 ו-6 חודשי מאסר בפועל על מערער 2. ברקע הסדר טיעון בין הצדדים, המתייחס גם להליכים שהתנהלו או עשויים להתנהל נגדם בבלגיה. בקליפת אגוז, הוסכם כי העונש שנגזר על מערער 1 בתיק שנידון בבית המשפט המחוזי ייחשב כריצוי מלא של עונש שנגזר עליו בבית המשפט בבלגיה. המדינה התחייבה להעביר לרשויות המוסמכות בבלגיה "תרגום רשמי של גזר הדין שניתן על ידי בית המשפט המכובד, שיכלול את ריצוי העונש הבלגי בישראל כאמור לעיל, על מנת לקדם את קבלת האישור הסופי והרשמי מרשויות האכיפה בבלגיה לסיום ההליך שבגינו הואשם נאשם 1 בבלגיה" (סעיף 13 להסכם). עוד נקבע, כי אם יוגש נגד מי מהמערערים כתב אישום נוסף בבלגיה או בכל מדינה אחרת בגין עברות המבוססות על עובדות המופיעות בכתב האישום בו הודו והורשעו, כי אז המחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה תשלח למדינות הרלוונטיות מכתב שיאשר שהמערערים הורשעו בישראל בעברות הרלוונטיות.
טענת המערערים שנדחתה על ידי בית המשפט המחוזי היא שהמדינה לא פעלה בהתאם להתחייבותה ולא השיגה מסמך רשמי, ובנסיבות אלו יש להורות על עיכוב ביצוע או על ביטול ההסדר. המדינה מדגישה שהיא פעלה לפי ההסכם ואין מקום לבטלו. מכאן הערעור המונח בפניי.
2.
לאחר ששמעתי את הצדדים, ועיינתי בחומר במהלך הדיון וביקשתי הבהרות מבאי כוח הצדדים, הגעתי למסקנה שטרם הגיעה העת להכריע בבקשה. עולה מן החומר, שבפועל בכוונת כל המעורבים לפעול על פי ההסכם ככל שנוגע להם. עוד נדמה, כי אישור רשמי וסופי בנושאים מסוימים כפוף לעובדות שטרם הגיעו לעולם. לדוגמה, אישור שמערער 1 ריצה את עונש מאסרו. לכן, אין מקום להורות על עיכוב ביצוע עונשם של המערערים או לבטל את הסדר הטיעון. עמדה זו הינה לגופו של עניין, ואינה נשענת על שיקולים מעשיים כגון שמערער 1 כבר החל לרצות את עונשו ומערער 2 סיים לרצות את תקופת המאסר של 6 חודשים במסגרת עבודות שירות. לצד זאת, נראה שיש מקום שאף בשלב זה ייעשה מאמץ כי הדברים יובאו בכתב בצורה ברורה יותר באשר לעמדת גורמים רשמיים מבלגיה. ארבעה מסמכים חשובים בהקשר זה: א. הסדר הטיעון הכתוב, ובעיקר סעיפים 12-14; ב. נספח ב להסדר הטיעון; ג. נספח ו לתגובת המדינה; ד. מכתב מהרשות המרכזית של בלגיה (נספח יד).
דעתי היא, והצדדים הסכימו לכך, שמוטב שהמדינה תיצור קשר עם הרשויות בבלגיה, במגמה שייערך מכתב שיציין בצורה מפורשת יותר את החלק מההסכם על פיו ריצוי עונש המאסר בישראל על ידי מערער 1 ייחשב כריצוי מלא של העונש הבלגי. זאת אף אם טרם ניתן למסור מכתב רשמי וסופי בנידון, כל עוד מערער 1 טרם סיים לרצות את עונשו. בדומה, עולה מטיעוני הצדדים כי יש מקום לברר אם נוצר צורך שהמדינה תפעל במסגרת סעיף 14 להסדר הטיעון ביחס למערער 2, וייערך מכתב המבהיר שנגזר עליו עונש בגין מעשים שבוצעו במדינות זרות כגון בלגיה וגרמניה.
3.
על מנת לקדם מטרה זו, על ב"כ המדינה ליצור קשר עם הנציגים בבלגיה ולהגיש עדכון בתוך 30 ימים. לאחר קבלת העדכון תינתן הזדמנות לצדדים להתייחס בכתב לכל מסמך חדש שיוגש.
ניתנה היום, ח' כסלו תשע"ב (4.12.2011).
ש ו פ ט