ע"פ 8622/19 פלוני נ. מדינת ישראל

(משלים)

השופט נ' סולברג :

מטעמים שעליהם עמדנו (פסק הדין מיום 12.2.2020), על סמך טיעוני ב"כ הצדדים, המלצת שירות המבחן, ומפאת הצורך לאזן בין שיקולי הענישה – בעיקר שיקום והלימה – החלטנו כזכור להעמיד את עונש המאסר על 9 חודשים, וזאת מבלי לנכות את תקופת המעצר. הוספנו וקבענו, שמחצית מן התקופה תרוצה במאסר ממש, ומחציתה בעבודות שירות. הבהרנו את עמדתנו כי מבחינת מהות העונש, מעשיו של המערער מחייבים את כליאתו מאחורי סורג ובריח; ומבחינת שיקולי השיקום האישיים והמשפחתיים, צומצם משך המאסר לתקופה מינימלית, כדי לאפשר המשך וחידוש של השיקום המשפחתי יחסית בקרוב, למרות שלבטח התהליך עוד ארוך ומורכב.

עוד אמרנו שם את אשר אמרנו, על כך שבני המשפחה אינם עשויים 'מיקשה אחת' גם בהתייחסות למעשי-העבירה, גם ביחס לתהליך השיקום.

כעת הובאה לפנינו חוות דעת הממונה על עבודות השירות, והחלטנו לאמצה וליתן הוראות על-פיה. את עבודות השירות יבצע המערער ב"עזר מציון", רח' בית הדפוס 11, ירושלים, החל מיום שלאחר תום תקופת המאסר, 5 ימים בשבוע. לצורך קליטה והצבה, יתייצב המערער במועד הנ"ל בשעה 08:00 במשרדי הממונה על עבודות השירות ביחידת עבודות שירות, ליד כלא 'אשל' בבאר שבע.

רשמנו לפנינו את התרשמות הממונה על עבודות השירות בעקבות ראיון עם המערער, כי הוא מבטא מוטיבציה לשינוי בחייו ובדפוסי התנהלותו האישית והמשפחתית. המערער הביע מחויבות לבצע את עבודות השירות מתוך הכרה באחריותו לביצוע מעשי-העבירה שבעשייתם הורשע. הדבר עשוי לסייע לו להתמיד בתפקודו במסגרת עבודות השירות. המערער מוזהר, עם זאת, כי מדובר בתנאי העסקה קפדניים, המצריכים התייצבות רציפה על-פי ההנחיות שיקבל מאת הממונה על עבודות השירות. כל חריגה מן הכללים עשויה להביא להפסקת ריצוי העונש בעבודות שירות, ונשיאת יתרת התקופה במאסר ממש.

פסק הדין ישלח לב"כ הצדדים, לשירות המבחן ולממונה על עבודות השירות.