פרטי ההליך
בבית המשפט
העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים
ע"פ 8641/04
בפני:
כבוד השופט א' א' לוי
כבוד השופט א' גרוניס
כבוד השופט ס' ג'ובראן
המערערת:
ירונה ראובני-בוכניק
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערעור על פסק דינו וגזר דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב, מיום 20.6.04
ומיום 30.8.04, בתיק פ' 40020/04, שניתנו על ידי כבוד השופט ג' קרא
תאריך הישיבה:
ה' באדר תשס"ו
(5.3.2006)
בשם המערערת:
עו"ד משה שרמן, עו"ד ת' לוי
בשם המשיבה:
בשם קצינת המבחן:
עו"ד עמית אופק
גב' ג'ודי באומץ
פסק-דין
(משלים)
השופט א' א' לוי:
בתאריך י"א בטבת תשס"ו (11.1.2006) דחינו את השגותיה של המערערת כנגד הרשעתה בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע (סחר בסם מסוכן) וסיוע לסחר בסם מסוכן. לא השלמנו את ההליכים בסוגיית הערעור כנגד העונש, הואיל ובא-כוח המערערת ביקש כי בטרם נעשה זאת יונח בפנינו תסקיר של שירות המבחן. עתה, משהתסקיר הוגש, עולה ממנו תמונה עגומה של אם חד-הורית לילדה בת חמש, המתפרנסת מקצבה של המוסד לביטוח לאומי, ושנקלעה למערבולת קשה עקב נישואיה עם אחד המעורבים בקשר הפלילי – דורון בוכניק.
שירות המבחן הדגיש את מצוקותיה של המערערת, ואת ההשלכות אשר עלולות להיות למאסרה עליה-עצמה ועל בתה. מנגד, ניצבת לנגד עינינו חומרתן המופלגת של העבירות בהן נטלה המערערת חלק. היא נתנה את ידה לביצוען של עבירות סמים, וגם אם חלקה בפרשה לא היה מרכזי, עדיין מדובר בתרומה נכבדה שאפשרה למבצעים העיקריים לבצע את זממם. לפיכך, העונש שהושת על המערערת - 14 חודשי מאסר ו-16 חודשים מאסר על-תנאי - לא זו בלבד שאין בו חומרה יתרה, אלא שהוא אף עומד ביחס נכון לעונשים שנגזרו למעורבים אחרים בפרשה.
הקדמנו את כל אלה כדי להבהיר שבנסיבות רגילות לא היינו רואים מקום לשנות מגזר דינו של בית המשפט המחוזי, ואם החלטנו ללכת לקראת המערערת, אנו עושים זאת מכל אחד מהטעמים הבאים:
א.מיום ביצוען של העבירות חלפו כארבע שנים, ומאז נחשפה הפרשה שהתה המערערת במשך כחודשיים במעצר ממש, ובמשך כ-20 חודשים נוספים היתה נתונה במעצר בית מלא.
ב.כישלונה של המערערת היה חד-פעמי, ומאז לא שבה לחטוא בפלילים.
ג.מי שהיה בעלה של המערערת וכיום גרושה, נדון לשנתיים מאסר בלבד במסגרת הסדר טיעון ושוחרר זה מכבר. חרף שחרורו הוא נמנע מלקיים קשר עם המערערת ובתו, ומהתסקיר עולה כי הוא גם לא משלם את מזונותיה של הילדה.
ד.לבסוף, נזכיר את המלצת שירות המבחן, אשר בחן לעומק את ההשלכות הצפויות של מאסר ממושך על המערערת ובתה, והציע להסתפק בעונש שלא יחייב כליאה ממש.
מכל הטעמים החלטנו, וכמקרה חריג ביותר, לקבל את הערעור ולהעמיד את עונש המאסר בפועל בו תשא המערערת על שישה חודשים. אנו מוסיפים ומורים כי המערערת תהיה נתונה בפיקוח שירות המבחן במשך 18 חודשים מהיום.
נהיה מוכנים לשקול לאפשר למערערת לשאת בעונש המאסר בדרך של עבודות שירות, ונחליט בכך לאחר שהממונה על עבודות השירות יניח בפנינו, תוך 30 ימים, חוות דעת בדבר התאמת המערערת לבצע עבודות מסוג זה והמקום שהוא מייעד לה.
יתר חלקי גזר דינו של בית המשפט המחוזי - יישארו על כנם.
ניתן היום, ה' באדר תשס"ו
(5.3.2006).
ש ו פ ט ש ו
פ ט ש ו פ ט