ע"פ 8721/14 מוחמד אבו לבן נ. מדינת ישראל

מונחת לפני בקשה בעניין עיכוב ביצוע תשלום פיצוי שהוטל על המערער. זאת, במסגרת גזר דין בו הורשע בעבירות של תקיפת בת זוג הגורמת חבלה של ממש, איומים, שתי עבירות של חבלה בכוונה מחמירה ונשיאת נשק שלא כדין, לפי סעיפים 382(ג), 192, 329(א)(1) ו-144 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, בהתאמה. בנוסף לחיוב בתשלום פיצוי, בית המשפט גזר על המערער עונש מאסר בפועל של תשע וחצי שנים.

הסנגור הדגיש כי מדובר בחיוב כספי של ממש, שמרשו אינו יכול לעמוד בו. עוד הוסיף כי הפריסה שניתנה אינה הגיונית. על כן ביקש לעכב את תשלום הפיצוי לפחות עד למועד שמיעת הערעור. מנגד, באת-כוח המדינה הדגישה כי העדר היכולת לשלם את הפיצוי אינה בגדר פטור מן העונש שהוטל. צוין עוד כי בית המשפט כבר חילק את התשלומים. על כן, לשיטת המדינה, אין מקום לקבוע חלוקה נוספת במסגרת הליך זה, והמערער רשאי לפנות למרכז לגביית קנסות.

באופן עקרוני נראית עמדת באת-כוח המדינה, אם כי בכל מצב יש מקום לשינוי מסוים במתווה שקבע בית המשפט המחוזי. לכן, הנני מורה על עיכוב ביצוע, באופן שהתשלום הראשון יהא בראשון לחודש אפריל 2015; הפיצוי ישולם בעשרים תשלומים שווים ורצופים, החל, כאמור, מיום 1.4.2015 ובכל ראשון לחודש שלאחר מכן. יתר התנאים שנקבעו בעניין הפיצוי, לרבות הקביעה שאם לא ייפרע אחד מהתשלומים למי מהנפגעים תעמוד מלוא היתרה לפרעון מיידי – נותרים על כנם.

אין בהחלטה זו למנוע מהסנגור לפנות למרכז לגביית קנסות בהתאם לחוק. אין בהחלטה זו כדי להביע עמדה לכאן ולכאן, היה ותוגש בקשה כזו. חזקה על המרכז שיבחן את העניין לגופו.