ע"פ 89/57 אדי בן ברוך יוסף נ' היועץ המשפטי

ערעור פלילי מס' 89/57:

-

.

|

אדי בן ברוך יופף נגד היועץ המשפטי לממשלה

-

| || בבית'המשפט העליון בשבתו כבית"משפט לערעורים פליליים לפנ מ"מ הנשיא (חשין) ,השופטים ברנזון .ויתקון

||

פקודת החוק הפלילי[ 16 ,תוס*א 652ע' ,)362-סציף 21%רו פקורת שיפום בתי-משפט השלום[ 1947 ,תוס*א

. |

62ע'

גספיפים -- 25() 26,פקורת הפרוצידורה הפלילית (שפיטות בבתיימשסט מחוזיים)[ 1946 ,תום"א 493ע' 203]),סעיף 5

|...

..]42/

תנכופות: 0

גרימתימות שלא בכחנה --תאונה לילדה שנמצאה בשטה הסמוי שמאחורי אוטובום ,בשעת.

ו הילוךיאחור --פרות .ילדים. שנְי מבחנים כילרים רכים הבאים להעוד :הכרה בטיבה.של שבועה והבנה בחובה לדבר אמת --

דּ

הילדים נחלקים לשלוש .קבוצות :א) ילוים שאינם מכירים בטיבה של שבועה ואינם מבינים בחובה לרבר אמת ,אין-לשמוע את עדותם כלל בבית-המשפט ( .ב) ילדים שאינם מבינים .טיבה של שבופה ,אך- יודפים את החובה לדבר אמת ,מותר לשמוע את:עָרותם שלא בשבועה ,אך.אין להרשיע על-פי עוותמי |

|

ללא םיזע :ג) ילדים המכירים בטיבה של שבועה ,הם כבוגרים לענין ערות --מקום שהשופט שלמסה :

ה

ערבב את המבחנים ,והשביע ילוים אף'עליפי שלא בחן אם מבירים הם בטיבה של שבועה; לא תיפסל. -

-

ערעור על פסק-דינו של בית"המשפט המחו" ,חיפה (השופם ע .מלונים) ,מיוםי |

מסקנתו אם מציות הולחות מיוע לעדות הילדים --אין הצוק לנהג שלא טרח לחדא ,בטרם התניעי ₪ את האוטובוס ,אם השטח הסמוי שמאחוריו פנול מאדם,

<> 12.4.57,.בדתי*ם 73/57,ליו הורשע המערער בעבירה לפי סעיף 218לפקודת החוק: | הפלילי 1936 ,ונידון לתשלום קנס בסך 004.--לירות ולשלילת רשיון-הנהיגה למשך שנה.. הערעורנדחה.

|

|| |

-

||

|| | שרסאר -בשם המערער :חריש --בשם המשיב

-פסקרדין" ,כרך יאו תשי"/1תשייה"7591

2

הגיור.,

--

|

10010,

ב ע"פ 89/57

אדי בן ברוך יוסף נגד היועץ המשפטי .

.

מ"מ הנשיא מושין)

-

מ*מ הנשיא (חשין) :המערער הורשע בבית-המשפם המחוזי ,חיפה ,בעבירה של . . .גרימת מוות שלא בכוונה ,לפי הסעיף 218לפקודת .החוק הפלילי 1936, ,ונידון לתשלום

| | | קהנעסרעוברסךמו-ס-ב4.כ0ל0פיליהרוהתר,שענהוסבףלבעדל .כך נשלל :רשיון-הנהגות שלו לתקופה של שנה אחת | .א 2אנו מקבלים את טענת בא-כוח המערער ,כי השופס המלומד לא כיוון דעתו .. ילשיקולים הנכונים ,בהחליטו לשמוע את עדויותיהם של שני הילדים ,יעקב גלוגובסקי -ואורן טמיר ,בשבועה.

|

.

|

ההוראות בדבר קבלת עדויותיהם של ילדים בגיל רך בלולות בסעיף 26לפקודת ישיפוט בתי-משפט השלום 1947. ,הוראות אלו חלות מכוח הסעיף 5לפקודת הפרוצידורה |

ב

הפלילית (משפטים דחופים בבתי"משפט מחחיים) 1946. ,גם על משפטים המתבררים לפנל

)126הנ"ל קובע ,בחלקיו הנוגעים לענין | -בתי-משפט מחוזיים בדרך הדיון הדחוף .הסעיף (

ישלפנינה ,בי ==

ג

:

;מקום אשר .....אין ילד רך שנקרא להעיד מבין .....מה טיבה > של שבועה ,מותר לקבל את עדותו ,אף-עליפי שלא נמסרה בשבועה ,אם .....נבון הילד במידה מספקת כדי להצדיק את קבלת עדותו ,והוא מבין

ִ:

את החובה לדבר אמת:

בתנאי בי מקום שהעדות המתקבלת מכוח תקפו של הסעיף הזה נמסרת |. מטעם הקטיגוריה ,לא יהיה הנאשם צפוי להתחייב ברין על העבירה ,אלא

|

.

-

-

אמיכן מסתייעת העדות ההיא באיזו עדות ממשית אחרת ,התומכת בה וכוד

רכת אותו בענין*.

|

.

.

סעיף זה בא ללמדנו ,כי .שני מבחנים בילדים רבים הבאים להעיר :הכרה בטיבה של

ישבועה והבנה בחובה לדבר אמת .נוכח מבחנים אלה נחלקים הילדים לשלוש קבוצות :

/

יקבוצה א' --ילדים שאינם מכירים בטיבה של שבועה ואינם מבינים בחובה לדבר אמת. ילדים כאלה אין לשמוע את דבדיהם כלל בבית-המשפט .קבוצה ג' --ילדים המבירים

גבטיבה של שבועה ומכירים משום כך ,כמובן; גם בחובה לדבר אמת .ילדים אלה הם | ן -כבוגרים לענין עדות ,ומן הדין לשמוע את דבריהם בשבועה ,ולסמוך עליהם בבל באילו -

|| המיובוגרים .בין שתי אלה יש קבוצת:יביניים ,והיא קבוצה ב' ..הכוללת ילדים .שאיגם:מבינים טיבה של שבועה ,אך יורעים את החובה לדבר אמת .בני-דקבוצה זו מותר לשמוע

יאת עדותם שלא בשבועה ,אך אם הם נקראים להעיד מטעם הקטיגורית אין להרשיע עלד

סמך עדותם בלבד ,אלא אם-כן נסתייעה עדות זו ממקום אחר. 3

|

1

.

מה עשה השופט המלומר במקרה דנו? הוא ערבב את המבחנים \מיין את הילדים

"שלא לספיגולותיהם המשפטיות .הרי אלה רבריו ביחס לאחד הילדים: ||

פסקידון" ,כרך וא ,השי*ו/תשריה7591-

:

2701,

-

.

:

||

.

/

ה עפ | 89/57 בב -

ה ה ה וכו

.

עשר

השס

מ"מ הנשיא(חשי)

||

יעקב גלוגובסקי ,בן 10,הושבע לאחר ששוכנעתי שהוא הבין את

2ההובה למסור את האמת*.

.

אדי בן ברוך יוסף נגד היועץ המשפטי -

הרגס

וכך אמר גם ביחס לילד האחר ,אורן טמיר ,בן ה .11-פירוש .הדבר ,שהשופט המלומד .

השתמש רק במבחן של המובה לדבר אמת כדי למיין את הילדים ,ומשעמדו במבחן זה.

א

| שמם בקבנצה ג' .אך בקבוצה זו באים .כאמור לעיל ,רק ילדים העומדים במבחן ההכרה בטיבה של שבועח | ובמבחן זה לא עשה השופט כל שימוש.

|

||

|

=

= 4אףיעל-פי"כן אין פגם .זה פוסל ,לדעתנו .את:המסקנה הסופית של השופט המלומד

-משום שמצויות הוכחות סיוע ,כדרוש לפי התנאי שבסעיף )1( 26הנ"ל .אף אם נחשיב את

+דברי הילדים -כעדות שנגבתה שלא בשבועה .וכאן יש לעמוד בקצרה על העובדות> |. : || ביום - 28.1.57,בשעות אחר-הצהרים .:בא המערער לביתו שבהריהכרמל והעמיד את

|

| |.האוטובוס ,של חברת החשמל ,בנו הג אותה שעה ,בחזית ביתו .לפני היכנסו הביתה ראה

ילדים משחקים ברחבה שלפני הבית ,ביניהם הילדה איה .כסיף ואחותה רות ,פעוטה .בת

ג

.שנה וחצי .שתי אלו גרות בבית שממול.ביתו של המערער .בשוב המערער לאחר רגעים

|

| = ספורים מביתו בלוויית :אשתו; ראה מספר ילרים .יושביָם בתוך האוטובוס :כיניהם הילדה ,

< .איה .המערער :היה נוהג לקרב את היללים שבסביבה ולהסיעם כברת-דרך מביתו עד

|| -הכביש הראשי ,וכך עשה גם באותו יום .חוא נכנס .לאוטובוס עם אשתו ,ישב ליד ההגה -

ד והתכונן .לנסיעה .תוך כדי כך ראה שהפעוטה רות אינת מצויה :בחברת הילדים -ושאל

עליה .לא ברור מה היתה תשובתם המדוייקת :של .הילדים ,אך המערער עצמו סיפר בעדותו ,כי הילדים .אמרו לו שהפעוטה נמצאת בחצר ביתה או בחברת אמה .בלי לחקור נוספות ,ובלי לוודא שמא מִצויה הילדה בשטוז הסמוי שמאחורי האוטובוס ,הסיע המערער

:

||

:

את האוטובום מספר מטרים אחורה ,בסיבוב בכיוון מהלך השעון ,כדי לכוון את-פני האוח | ה טובוס.לעבר הכביש ,וכשעצר בקצה הרהבה ראה את גופתה של רות מוטלת ליד הגלגל השמאלי הקדמיי על האומובוס .מתברר ,כי היא ,מתה כתוצאה מהרס הגולגולת ופציעת | המוח .השאלה היא ,איפוא ,היבן היתה הילדה שעה שגפגעה עליידי המכונית| .

| || | .5בא-כוח המערְער מודה בכך ,שאם נמצאה הילדה ,עת אירעה התאונה ,בשטח הסמוי ו | שמאחזרי האוטובום ,אין לו למערער כל הצטדקות ,לפי שלא טרח לוודא ,בטרם התניע.את .

| || האוטובום .אם השטח הסמוי .שמאחוריו פנוי מאדם .אולם .,טוען בא"כוח המערער ,הרי, || ייתבן שהילדה היתה בחצר ביתה אותה שעה ,ורק לאחר שהמערער הסיע את ,האוסובוס

|

|

אחורנית זינקה הפעוטה מן החצר ונתקלה בדפני האוטובוס ,או אפילו בחלק האחורי של

>.ארגז האוטובום .במקרה כזה הרי לא יכול היה המערער לצפות מראש שהפעוטה ,שהיתה | .

7זריזה מאד בתנועותיה ובהילוכה ,לפי עדות :אמה ,תזנק פתאום ממקומה ותיתקל באוסוך |

||

.בוס .התשובה על כך היא :אפילו נכונה גירסה משוערת זו ,נהג המערער ברשלנות .יש:

לזמור ,שהוא.הסיע את האוטובוס אחורנית בחצי קשת ,בביוון לבית הוריה של המנוחה.

בית ההורים נמצא לשמאלו ,ועליו היה במסיבות אלה להסתכל לצד שמאל .כל המרחב |

-פסקרדיך" ,כרך .יא ,,תשריד/תשיית7591-

.

.

עה 1073

-אדי בן ברוך יוסף נגד היועץ המשפטי

ע"ם דפ/סף | - :

מ"מ הנשיא (חשיט)

שבינו לבין שער החצר של בית הורי רות היה בשטח ראייתו ,ואף אם חלק מן המרחב הזה הלך ונבלע מעט מעט בשטח הסמוי ,הרי אילו סקר את המרחב הזה במשך כל העת

.תה מחצר הבית ובהתקדמה לקראת המבונית או .בהיבלעה טה,א פעוצ היה רואה .את הב בשטח הסמוי .משלא הבחין בה אות הוא שלא הביט ולא הסתכל לצדדים.

א

| 6אר האמת היא ,כפי שקבע השופט המלומד ,שהמנוחה היתה מצויה בשטח הסמוי שמאחורי האוטובוס ,עת הסיעו המערער אחורנית .וכאן יש חשיבות לדברי הילדים .אחד מהם --יעקב גלוגובסקי --מספר ,כי הוא ישב באוטובוס והסתכל אחורה ,ולא ראה את . הילדה עד לאחר התאונה ,והאחד --אורן טמיר --מספר כי הסתכל לצדדים ולא ראה

ב

את הילדה מתקרבת .משמעות דברים אלה היא ,כי סמוך למקרה התאונה לא היתה

הילדה בסביבה שהיתה גלויה לעין .דברים אלה מסתייעים סיוע מלא בעדותו של המערער עצמו ,שהוא הסתכל בראי שלפניו ולא ראה איש בסביבה .אמרנו לעיל ,כי אילו באה הקטנה מביתה .ואילו היה המערער מסתכל לשמאלו ,היה רואה אותה .משלא ראה אותה תיתכן אחת האפשרויות הבאות :ראשית ,הוא לא הסתבל לצדדים ,ובמקרה כזה ברורה

רשלנותו ,שנית ,הילדה היתה בשטח הסמוי ,ובמקרה זה מודה גם בא"כוח המערער ברש-

לנותו של המערער .הגירסה האחרונה ,לא זו בלבד שהיא מסייעת לעדות הילדים ,היא עצמה גם ממתייעת בעדותו של הבוחן שאמר ,כי גילה בחלק האחורי של ארגז האוטובוס כתמי דם ,והשופט המלומד קבע שאותו מקום פגע בילדה .העולה מן האמור ,שרשלנותו. של המערער הוכחה בין כך ובין כך.

ג |

.

ה

| || לפיכך החלטנו לדחות את הערעור. .