ע"פ 8914/11 חזי יצחק נ. מדינת ישראל

השופט נ' סולברג :

1.

שלושה ערעורים על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (השופטת ברכה בר-זיו) בת"פ 32243-10-10 מיום 14.11.11, בגִדרו הוטל על המערער בע"פ 8914/11 (להלן – חזי ) עונש של 18 חודשי מאסר, 24 חודשי מאסר-על-תנאי ופיצוי כספי למתלונן בסך של 5,000 ₪; על המערער בע"פ 53/12 (להלן – בנימינוב ) הוטל עונש של 12 חודשי מאסר, 18 חודשי מאסר-על-תנאי ופיצוי כספי למתלונן בסך של 3,000 ₪. השניים מערערים על חומרת עונשיהם; המדינה מערערת על קולת עונשיהם של השניים וכן על קולת עונשו של אלכסיי קומיסרוב, שעליו הוטלו 26 חודשי מאסר ו-24 חודשי מאסר-על-תנאי, ולחובתו הופעל מאסר מותנה של 7 חודשים, חלקו במצטבר וחלקו בחופף, כך שהוטל עליו לרצות בסך הכל 30 חודשי מאסר.

2.

חזי וקומיסרוב הורשעו בעבירה של שוד מזויין בחבורה, בהסדר טיעון, לאחר שמיעת חלק מראיות התביעה. בנימינוב הורשע בעבירות של סיוע לשוד מזויין בחבורה והדחה בחקירה. אֵלו הם מעשיהם: ביחד עם אחד שזהותו אינה ידועה למדינה הגיעו השלושה ביום 4.10.10 בשעה 04:00 לפנות בוקר לחנות "דרגסטור" בשדרות מוריה בחיפה. קומיסרוב והאחר נכנסו לבית העסק כשהם חמושים בחפץ חד, צעקו כי מדובר בשוד, ודרשו מעובד החנות למסור לידיהם את הכסף מהקופה. בנימינוב וחזי המתינו במכונית, ובה נמלטו הארבעה בסופו של דבר.

3.

בגזר דינו ציין בית משפט קמא את הצורך להגן על הציבור, על בעלי העסקים העושים את מלאכתם יומם וליל, ואת ההכרח בענישה מחמירה על מנת לסייע במיגור התופעה. בית משפט קמא דחה את טענתו של חזי בדבר חלקו המזערי, וציין כי חלקו היה מהותי להשגת התכנית העבריינית המשותפת. עם זאת, בית משפט קמא ראה להבחין בין חזי שעברוֹ נקי, לבין קומיסרוב שתלויה לו על גבו קופה של שרצים. לפי התרשמות שירות המבחן חזי ממוקד בעצמו, הוא השליך את מעשיו על האחרים, וקיים ספק אם יוכל להפיק תועלת מקשר טיפולי. חזי הביע חרטה וביקש לחזור למסלול של חיים נורמטיביים.

4.

בעניינו של בנימינוב ציין בית משפט קמא את הרשעותיו הקודמות בעבירות של איומים, הסגת גבול פלילית, גניבה, תקיפת בת זוג ואיומים. בנימינוב לא לקח אחריות, אם כי הביע חרטה על כך שהתרועע עם האחרים, לא הביע נזקקות טיפולית, וטען כי הפיק לקח מן האירוע. בית משפט קמא התחשב בהודאתו של בנימינוב, בחסכון בזמן שיפוטי, בחלקו היחסי השולי בעבירת השוד, אך גם בעבירה הנוספת שהורשע בה, הדחה בחקירה.

5.

בעניינו של קומיסרוב ציין בית משפט קמא את הרשעותיו הקודמות בעבירות לרוב: תקיפה בתנאים מחמירים, דרישת רכוש באיומים, פריצה לרכב (4 עבירות) גניבה מרכב (3 עבירות), בעילת קטינה מתחת לגיל 16 במרמה, מעשה מגונה בקטין, החזקת סמים מסוכנים, תקיפה, היזק לרכוש במזיד ואיומים. בצעירותו שהה קומיסרוב 3 שנים במעון נעול, בעברוֹ

צרך סמים וריצה עונש מאסר. לפי התרשמות שירות המבחן, קיים סיכון ברמה גבוהה להישנות התנהגות פורצת גבולות מצִדו. שירות המבחן המליץ על ענישה הרתעתית, ביחד עם טיפול רגשי בבית הסוהר.

6.

בערעורו טוען חזי כי לאור עברו הנקי, גילו הצעיר ויציבות תעסוקתית שגילה לפני מעצרו, מן הראוי להקל בעונשו. לטענתו, נעשו המעשים ללא תכנון מראש, לאחר שארבעת המעורבים יצאו מפאב כשהם שתויים. לטענת חזי, בהסתמך גם על תסקיר שירות המבחן, קיים חשש כי במאסר ייפגעו החלקים המתפקדים שבאישיותו, ותחול נסיגה במצבו. חזי מבקש לאמץ את המלצת שירות המבחן ולגזור עליו עונש של מאסר בעבודות שירות.

7.

בנימינוב טוען בערעורו כי נסיבותיו האישיות מצדיקות להקל בדינו ביחס לחבריו, וכי מן הראוי לאמץ את המלצת שירות המבחן בעניינו ולבכּר את האינטרס השיקומי. ארבעה חודשים שהה במעצר, תקופה ארוכה ב'מעצר בית', לקח אחריות, הביע חרטה, וכעת הוא מבקש להמיר את עונש המאסר בעונש קצר יותר שניתן יהיה לרצות בעבודות שירות.

8.

מנגד, טוענת המדינה בערעורה כי בעונשים שהוטלו על השלושה אין ביטוי הולם לחומרת המעשים ולנסיבות ביצועם. השלושה הגיעו בצוותא, ביחד עם אחר, לחנות דרגסטור, לפנות בוקר, לשם ביצוע שוד, כשלכל אחד מהם היה בו תפקיד. קומיסרוב והאחר היו רעולי פנים וחמושים בחפץ חד שקומיסרוב עשה בו שימוש במהלך השוד. חזי ובנימינוב הסירו את חולצותיהם על מנת שישמשו את מבצעי השוד בפועל לכיסוי פניהם, הם המתינו ברכב המילוט שחזי נהג בו, ובנימינוב גם הדיח את חזי במהלך החקירה. לפי גישת המדינה יש להחמיר בעונשם של שודדים, במיוחד לאור העובדה שתופעת מעשי השוד, אשר מלוּוה בפגיעה פיסית ונפשית, חוזרת ונשנית לאחרונה, ובמיוחד כלפי בתי עסק הפעילים בשעות הלילה. מן הראוי היה להסיג את נסיבותיהם האישיות של בנימינוב, חזי וקומיסרוב, אל מול שיקולי הענישה האחרים.

9.

אכן, העונשים שהוטלו על השלושה הם קלים יתר על המידה. לבטח אין להקל עוד, גם כשמדובר בצעירים (ילידי שנת 1997 ו-1998), שעתידם עוד לפניהם, ונסיבותיהם האישיות מורכבות. פגיעתן של העבירות הנדונות ביחידים ובציבור היא קשה עד מאד, ברכוש ובנפש; המסוכנות היא רבה. כעקרון יש טעם בערעורה של המדינה, כי יש להחמיר בענישה בעבירות הללו שקנו להן שביתה במקומותינו. מלכתחילה, בבית משפט קמא, מן הראוי היה לגזור עונשים חמורים מאלו שנגזרו. ברם, בדיעבד, בשלב הערעור, ובהתחשב עם נסיבותיהם האישיות של חזי, בנימינוב וקומיסרוב, החלטנו כי קוּלת העונשים שנגזרו אינה במידה כזו, שמחייבת התערבות של ערכאת הערעור.

10.

שלושת הערעורים נדחים.