פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
ע"פ
8944/11 - א'
לפני:
כבוד הרשמת דנה כהן-לקח
המערער:
יעקב (מהדלה) טספאי
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשה לשחרור מייצוג
החלטה
לפניי בקשה מטעם הסנגוריה הציבורית לשחרור מייצוג בהליך שבכותרת.
1.
המערער הורשע בבית-המשפט המחוזי בבאר-שבע לפי הודאתו בעבירות של שוד בנסיבות מחמירות ובחבלה במזיד לרכב. זאת, במסגרת הסדר טיעון אשר נותר פתוח לעניין העונש. על המערער נגזרו 54 חודשי מאסר בפועל מיום 7.10.2010, הכוללים הפעלת עונש מאסר מותנה. המערער היה מיוצג בבית-המשפט המחוזי על-ידי סנגור ציבורי.
2.
ביום 4.12.2011 הגיש המערער בכתב-ידו הודעת ערעור. על-אף שהערעור סוּמן בטופס השב"ס כמופנה כנגד חומרת העונש, הרי מנימוקי הודעת הערעור עלה לכאורה כי הערעור מופנה גם כנגד ההרשעה. ביום 11.12.2011 ניתנה החלטתי בדבר מינוי סנגור ציבורי למערער.
3.
ביום 27.12.2011 הגישה הסנגוריה הציבורית הארצית בקשה לשחרור מייצוג - היא הבקשה המונחת לפניי. בבקשתה טוענת הסנגוריה הציבורית כי מנימוקי הערעור שרשם המערער בכתב-ידו עולה כי המערער טוען שהסנגור הציבורי שייצג אותו בבית-המשפט המחוזי "חבר עם התביעה" וערך הסדר טיעון ללא ידיעתו. לטענת הסנגוריה הציבורית, טענתו האמורה של המערער עומדת בניגוד לחומר שבתיק. זאת ועוד; נטען כי בירור עם הסנגור הציבורי שייצג את המערער בהליך קמא העלה כי אין ממש בטענות המערער כנגד התנהלות הסנגור וכנגד אופן עריכת הסדר הטיעון. על רקע זה, עמדת הסנגוריה הציבורית היא כי ככל שהמערער עומד על טענותיו הנדונות, אין באפשרותה לייצג את המערער והיא מבקשת להורות על שחרורה מייצוג.
4.
ביום 10.1.2012 נערך דיון לפניי בבקשת השחרור מייצוג, וזאת במעמד המערער עצמו. בדיון עלה כי המערער עומד על טענתו כי לא היה שותף להסדר הטיעון שנערך בעניינו וכי הסנגור הציבורי "מכר" אותו – כך כלשונו של המערער. המערער ביקש פרק-זמן על-מנת להסדיר ייצוג פרטי. הבהרתי למערער באופן ברור כי לא ניתן יהיה להמתין ללא גבול להסדרת ייצוג פרטי מטעמו. המערער אישר כי אף בהעדר ייצוג, יהיה מסוגל לעמוד בעצמו לפני בית-המשפט. יצוין כי בנסיבות העניין, המדינה הסכימה לבקשת הסנגוריה הציבורית לשחרור מייצוג.
5.
בהתחשב במהות הטענות שהעלה המערער לגבי התנהלות הסנגור הציבורי שייצג אותו בערכאה הדיונית ולגבי נסיבות עריכת הסדר הטיעון; ובהתחשב בעמדת הסנגוריה הציבורית כי אף סנגור מטעמה לא יוכל לייצג קו טיעון זה שהמערער עומד עליו; באתי למסקנה כי המקרה דנן נכלל בגדר המקרים החריגים בהם דן סעיף 15(ב) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 וכי לעת הזאת יש לשחרר את הסנגוריה הציבורית מייצוג המערער בהליך שבכותרת (ראו והשוו: ע"פ 7566/10 קאסם נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 2.5.2011) והאסמכתאות המובאות שם). בהתאם לכך, אני מחליטה כדלקמן:
א.
החלטתי מיום 11.12.2011 בדבר מינוי סנגור ציבורי מבוטלת בזאת. הסנגוריה הציבורית אינה נדרשת, לעת הזאת, למנות סנגור ציבורי לייצוג המערער.
ב.
המערער יודיע עד יום 5.2.2012 האם העמיד לעצמו עו"ד פרטי לייצוגו בהליך שבכותרת. ככל שלא תתקבל תגובה עד המועד שנקבע, יועבר התיק במצבו הנוכחי ליומן בית-המשפט לשם קביעת מועד דיון.
ג.
ככל שהמערער לא יעמיד לעצמו עו"ד פרטי, יתייצב נציג מטעם הסנגוריה הציבורית לדיון בערעור.
עותק מהחלטה זו יועבר למערער בעצמו באמצעות השב"ס. המזכירות תדאג, ככל הניתן, לתיעוד מתאים בעניין המצאת החלטתי למערער. עוד תדאג המזכירות לתזכורת פנימית מתאימה לזימון הסנגוריה הציבורית לדיון שייקבע, היה והמערער לא יעמיד לעצמו עו"ד פרטי.
החלטה זו תתויק בתיקי השופטים שיישבו בדין.
ניתנה היום, ט"ז בטבת תשע"ב (11.1.2012).
דנה כהן-לקח, שופטת
ר ש מ ת