ע"פ 9024/00 אשר אסולין נ. מדינת ישראל

המערער הורשע בניסיון להספקת סם מסוכן. מעשה שהיה כך היה שהמערער בלוויית אדם נוסף ניסו להעביר לעציר שהובא לבית-משפט השלום לדיון בהארכת מעצרו כ55- גרם הרואין.

לא היתה מחלוקת כי המערער הוא מבצע העבירה, בעוד שחברו רק סייע לו. יצוין שגם הסם סופק על-ידי המערער. בית המשפט המחוזי גזר על המערער חמש שנות מאסר, מחצית התקופה לריצוי בפועל ומחציתה על-תנאי.

הערעור שלפנינו הוא על חומרת עונש המאסר. חרף טענות הסניגור לא ראינו מקום להתערב בגזר הדין. בקביעת עונשו של המערער התחשב השופט המלומד באופן ממשי בגילו הצעיר של המערער בנסיבותיו האישיות והמשפחתיות הקשות, בעובדה שאין לחובתו הרשעות קודמות ובכך שזהו מאסרו הראשון. אכן נכון הדבר, שקצין המבחן המליץ להסתפק ביחס למערער בעונש מאסר בעבודות שירות, אך נראה לנו שבית המשפט המחוזי צדק בדחותו המלצה עונשית זו. מדובר בעבירה חמורה ביותר וברי שאילולא המשקל הרב שייחס בית המשפט לנסיבותיו האישיות של המערער, חזקה שהיה גוזר עליו מאסר בפועל לתקופה ארוכה יותר.

לא למותר לציין כי לאחר מתן גזר הדין נשוא הערעור נידון המערער בבית משפט השלום, על שורה של עבירות נוספות בהן הורשע, לארבעה חודשי מאסר בפועל נוספים. אף כאן הקל בית המשפט בעונשו מתוך התחשבות בעונש המאסר שהוטל עליו בגזר הדין נשוא הערעור.

הערעור נדחה.