פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
בשבתו כבית משפט
לערעורים פליליים
ע"פ
9280/00
בפני:
כבוד השופט מ' חשין
כבוד השופט א' א' לוי
כבוד השופט א' גרוניס
המערער
:
אשרף סאלח
נגד
המשיב
ה:
מדינת ישראל
תאריך הישיבה: ה
באב תשס"ב (14.7.02)
בשם
המערער
:
עו"ד ה
ישאם פארג'
בשם
המשיב
ה:
עו"ד
דודי זכריה
ערעור
על הכרעת-הדין וגזר-הדין של בית-המשפט
המחוזי
בירושלים מיום 8.11.2000 בת"פ 373/99
שניתנו
על-ידי כב' השופטים: צ' סגל ומ'
שידלובסקי-אור
ומ' גל
פסק-דין
(חלקי)
השופט מ' חשין:
המערער הורשע בבית-המשפט המחוזי בירושלים בשתי עבירות אלו: עבירת אינוס כהגדרתה בסעיף 345(א)(1) לחוק העונשין, תשל"ז1977- ועבירה של מעשה סדום, עבירה כהגדרתה בסעיף 347(ב) לחוק העונשין. משהורשע כך בדינו, גזר בית-המשפט על המערער שבע שנות מאסר לריצוי בפועל ושלוש שנים מאסר על-תנאי. הערעור הוא על הכרעת הדין ועל גזר-הדין כאחד.
נסיבות העניין היו אלו: המערער והמתלוננת היו שניהם עובדים במפעל מסויים, ויום אחד ביקש המערער את המתלוננת להתלוות אליו אל מחסן המפעל בענייני עבודה. המתלוננת היססה אמנם אם להיענות למערער אולם לבסוף נעתרה לו. משהגיעו אל המחסן ונכנסו אליו, נעל המערער את הדלת ואת המפתח תחב אל תוך כיסו. לאחר מכן פנה המערער אל המתלוננת, העמיד עצמו מאחוריה, סתם את פיה והחל חונק אותה באומרה לה: אני רוצח, רוצח אותך. המתלוננת לקתה בהלם ומשהופלה ארצה, ולדבריה הרגישה "שאני עומדת למות", שאלה את המערער מה רצונו בתחנונים כי לא ירצח אותה נפש. בהלם זה, ומעתה ואילך, עשתה המתלוננת ככל אשר דרש ממנה המערער, תוך שהיא מבקשת ממנו כי לא יהא אלים כלפיה. לאחר כל אלה, ומשנתברר לה כי כוונת המערער היא לבוא עימה במגע אישות, עשתה המתלוננת כאשר צוותה. בהמשך הדברים בא המערער במגע אישות מלא עם המתלוננת ואף ביצע בה מעשה סדום על דרך מגע אורלי. בית-משפט קמא האמין למתלוננת; לא האמין לטענת המערער כי המגע המיני בינו לבין המתלוננת היה בהסכמה, לא עוד אלא תוך שהמערערת מפתה אותו, כביכול, למעשה; ואף הצביע על חיזוקים וסיועים לרוב לעדותה של המתלוננת.
בטיעונו לפנינו הסכים בא-כוח המערער שאין מקום כי נתערב באמון המלא שבית-משפט נתן בעדות המתלוננת באשר למעשים שעשה המערער בגופה, ובנסיבות לעשייתם של אותם מעשים. טענתו בעיקרה לא היתה אלא זו, שלא נתקיים במעשה האישות שביצע המערער במתלוננת יסוד הכוח כנדרש בסעיף 345(א)(1) לחוק העונשין. כידוע, לפי נוסחו של סעיף 345(א)(1) היה - בעת האירועים נושא הדיון - שמעשה אישות לא היה אינוס אלא אם נעשה, בין השאר, "עקב שימוש בכוח". לעניין זה מוסיף בא-כוח המערער ומצביע על התיקון שחל בהוראת סעיף 345(א)(1) לחוק העונשין,
ולפיו נמחקו בה המילים "עקב שימוש בכוח" (תיקון מס' 61 לחוק העונשין: סה"ח תשס"א, 408). מכאן מבקש בא-כוח המערער ללמוד, כי השימוש בכוח חייב שייעשה תוך כדי מעשה האישות, ולעניין זה מוסיף הוא וטוען כי בענייננו לא הפעיל המערער כוח תוך כדי מעשה האישות.
טענה זו אין בה ממש.
ראשית לכל, כהוראת סעיף 345(א)(1) כנוסחו בעת האירועים נושא הדיון, מעשה אישות היה אינוס לא אך אם נעשה "עקב שימוש בכוח" אלא גם במקום שנעשה ב"איום" בשימוש בכוח. בענייננו-שלנו, אין ספק כי מעשה האישות היה, למיצער, עקב איום בשימוש בכוח. שנית, חניקתה של המתלוננת בידי המערער היתה כה קרובה בזמן למעשה האישות עצמו עד שניתן בנקל לומר כי מעשה האישות נעשה עקב שימוש בכוח ולא אך באיום בשימוש בכוח.
בא-כוח המערער לא העלה טענות נוספות לתמיכה בערעורו ומכאן שדין הערעור להידחה.
אשר לעונש: מפאת אילוצים של עומס עבודה לא עלה בידי שירות המבחן לטפל בעניינו של המערער, ועל-כן לא הונח לפנינו תסקיר משלים לתסקיר שהוגש לבית-משפט קמא. אנו סבורים כי ראוי שבית-המשפט יקבל תסקיר משלים ועל-כן נדחה את הדיון בעונש למועד אחר. עד ליום 31.8.02 יגיש שירות המבחן תסקיר משלים, ומשיוגש התסקיר ייקבע מועד להמשך שמיעתו של הערעור.
היום, ה באב תשס"ב (14.7.02).
ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט
_________________
העתק מתאים למקור
00092800. G01
נוסח זה כפוף לשינויי עריכה וניסוח.
רשם
בבית המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל' 02-6750444
בית המשפט פתוח להערות והצעות: pniot@supreme.court.gov.il
לבתי המשפט אתר באינטרנט: www.court.gov.il