ע"פ 9290/05 פנחס טל נ. מדינת ישראל

1.הבקשה שבפניי הינה לדיון חוזר בתנאי ערובה, בהקשר לעיכוב ביצועו של גזר דין. על-פי גזר הדין הושתו על המבקש 3 שנות מאסר לריצוי בפועל וכן קנס של 250,000 ₪ או שנת מאסר תמורתו.

2.

הפרשה הפלילית הנוגעת לדבר הינה מורכבת ונסובה בעיקרה סביב הברחת מכולות ארצה. ביום 3.10.05 נדונה בפניי בקשת המבקש לעיכוב ביצועו של העונש. באותה החלטה קבעתי, כי הקנס ישולם תוך 60 ימים וכי לערבויות הקיימות תתווסף הפקדה של 250,000 ₪ במזומן או בערבות בנקאית, והכל כתנאי לעיכוב ביצועו של המאסר. לאחר זמן קצר, הוגשה על ידי המבקש בקשה נוספת לפיה תחת ההפקדה של 250,000 ₪ יוטל עיקול על דירה של צד ג'. המשיבה הסכימה להמרתה של הערבות הבנקאית כמבוקש. בבקשה הנוכחית מבוקש לנגוס עוד ועוד בתנאים שהושתו לעניין עיכוב הביצוע. עתה נטען, כי אין באפשרותו של המבקש לשלם את הקנס.

3.מתיאור הדברים עולה, כי המבקש לא פעל כהלכה, ככל שהדבר נוגע להתנהלותו לעניין תנאי עיכוב הביצוע מאז עתר לראשונה לעיכוב הביצוע. חובה היה עליו להעלות בתחילת הדרך את כל טענותיו לעניין תנאי העיכוב. משהוריתי על עיכוב ביצוע ביום 3.10.05, ההנחה הברורה לכל המעורבים הייתה כי אכן הקנס ישולם תוך 60 ימים. יתכן שאילו אז היה נאמר לי שלא ניתן למלא אחר התנאים שהיו בני תוקף אותה עת, הייתי נמנע מלכתחילה מלהורות על עיכוב ביצוע. אוסיף על כל אלה, כי הערעור היה קבוע לדיון ביום 28.12.05 (יחד עם ערעורים של מעורבים אחרים בפרשה). אולם, המבקש עתר לדחייתו של מועד הדיון, ואכן הדיון נדחה במספר חודשים. אף הנתון באשר למועד הדיון היה ידוע ביום 3.10.05, אך לא הועלתה שום הסתייגות מצד המבקש ובא-כוחו לגבי עניין זה.

4.סיכומו של דבר, איני רואה מקום לשינוי נוסף של התנאים לעיכוב ביצועו של העונש. היה והקנס לא ישולם עד ליום 15.1.06 תתבטל ההחלטה בדבר עיכוב הביצוע.