ע"פ 9365/16 אטראד אבו עמרה נ. מדינת ישראל

השופט י' דנציגר:

לאחר ששמענו את טיעוני באי כוח הצדדים ואת דברי נציגת שירות המבחן למבוגרים החלטנו לדחות את הערעור.

המערער הורשע לאחר הליך הוכחות בביצוען של העבירות הבאות: סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה; החזקת סמים שלא לצריכה עצמית; הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו; נהיגה ללא רישיון; נהיגה בזמן פסילה ועבירות נלוות.

מתסקיר שירות המבחן שתאריכו 5.11.2017 עולה כי שירות המבחן לא שב על המלצה טיפולית שנכללה בתסקיר שהונח לפני הערכאה הדיונית. מתסקיר זה עולה, בין היתר, כי המערער בחר שלא להמשיך בקשר טיפולי בפרוייקט "אוהל החם" למרות שהפסיכולוג המליץ על הארכת הטיפול. יתר על כן, המערער הודה בביצוע העבירות שבהן הורשע באופן פורמלי (הגם שבעבר הודה בביצוען וייחס זאת לאורח החיים השולי שניהל באותה עת). שירות המבחן התרשם כי המערער אינו לוקח אחריות על ביצוע העבירות והודאתו הינה, כאמור, פורמלית בלבד. בנוסף, צויין בתסקיר, כי המערער אינו מכיר בצורך בטיפול משמעותי.

לטענת באת כוח המשיבה במהלך המשפט נשוא הערעור נזקפו לחובת המערער שתי עבירות תעבורה נוספות של נהיגה ללא רשיון נהיגה. בנוסף, הוא הועמד לדין ביום 2.10.2017 בגין עבירה דומה נוספת וכן בשל נהיגה בפסילה.

לטענת בא כוח המערער, קשייו הוורבאליים של המערער יכול שגרמו לאי הבנתו כיאות על ידי שירות המבחן. כן נטען כי יש להתחשב בכך שהעבירות נשוא כתב האישום בוצעו לפני שנים רבות.

אנו סבורים כי העונש שהושת על המערער – 30 חודשי מאסר לריצוי בפועל לצד ענישה נלווית – משקף כהלכה את חומרת העבירות שבביצוען הורשע, תוך שמובאים בחשבון עברו הפלילי והתעבורתי והעובדה שהוא לא ניצל את ההזדמנות שהוענקה לו ולא התמיד בהליך טיפולי שיקומי.

המערער יתייצב לריצוי עונשו ביום א', 26.11.2017 עד השעה 10:00 בימ"ר דקל, כשהוא מצוייד בתעודת זהות ובעותקים של גזר הדין ושל פסק דין זה.