ע"פ 9365/16 אטראד אבו עמרה נ. מדינת ישראל

המבקש הורשע בבית המשפט המחוזי בבאר שבע (כב' השופטת ט' חיימוביץ ) בעבירות שעיקרן סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה; החזקת סמים שלא לצריכה עצמית; הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו; ונהיגה בזמן פסילה ונגזר עליו – בין היתר – עונש מאסר של שלושים חודשים בפועל. על כך נסבה הבקשה. אומר כבר בראשית הדברים כי המבקש ניצב לפני משוכה גבוהה בבקשתו לאמץ את המלצת שירות המבחן, בהינתן העבירות שבהן הורשע ועברו הפלילי והתעבורתי. יחד עם זאת, התרשמות גורמי הטיפול היא כי המבקש עושה כעת מאמצים לשיקומו. מתסקיר שירות המבחן עולה כי המבקש שולב בקבוצות טיפוליות במהלך מאסר בן 11 חודשים בו נשא קודם לסיום ההליך שלפנינו, והוא מכיר במחירים הכבדים שיש להתנהלותו עוברת החוק. המבקש ביטא רצון לערוך שינוי משמעותי באורחות חייו ולנתבם לכיוון חיובי, והתרשמות שירות המבחן הייתה כי הוא פועל למען מטרות אלו באופן ממשי. לצד זאת, חוות דעת מטעם מרכז "תמר" שבו מקבל כעת המבקש טיפול פסיכולוגי – מרכז שכעולה מן הצרופות המבקש הופנה אליו על ידי מחלקת הרווחה – מלמדת כי המבקש מסתייע רבות בטיפול, מגלה רצון עז להשתנות ולנהל חיים נורמטיביים. אף שאין להוציא מכלל אפשרות כי חרף מאמצי שיקום אלה לא יחול בעונשו של המבקש השינוי שהוא מקווה לו, לא ראיתי לעת הזו לסתום את הגולל על אפשרות המבקש לטעון כי יש לאמץ את המלצת שירות המבחן בעניינו (ראו והשוו ע"פ 1635/14 יהודה נ' מדינת ישראל

(5.3.2014); ע"פ 5854/09 יורובסקי נ' מדינת ישראל

(16.7.2009); ע"פ 5288/06 כהן נ' מדינת ישראל

(19.7.2006)). זאת בפרט בשים לב להמשך הטיפול שאותו ממשיך המבקש לקבל גם בימים אלה, בהתאם לאישור צוות מרכז "תמר" שצורף לבקשה (טיפול שתוצריו יועילו למבקש ולחברה גם אם הערעור לא יתקבל במלוא היקפו).

בנסיבות אלו – ועל אף המשוכה הגבוהה הניצבת לפני המבקש – ראיתי לעכב את עונש המאסר בפועל עד להכרעה בערעור. תנאי השחרור יעמדו בעינם עד למתן פסק דין בערעור.