פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
ע"פ 9399/06
בפני:
כבוד השופט ס' ג'ובראן
המערער:
פלוני
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערעור על החלטת בית-המשפט המחוזי
בחיפה מיום 12.11.2006 בתיק ב"ש 307/06 שניתנה על-ידי כבוד השופטת ב'
בר-זיו
בשם המערער :
עו"ד
יוסי טורס
בשם המשיבה :
עו"ד
ליאנה בלומנפלד-מגד
החלטה
בפני ערעור על החלטתו של בית-המשפט המחוזי בחיפה (ב"ש 307/06) שלא לעכב את ביצוע גזר-דינו של בית-משפט השלום לנוער בחיפה שניתן בת"פ 698/05 ביום 5.11.2006.
המערער הורשע בבית-משפט השלום לנוער, על-פי הודאתו, בביצוע עבירה של תקיפה חבלנית בנסיבות מחמירות, לפי סעיפים 380 ו-382(א) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); עבירה של שימוש ברכב ללא רשות, לפי סעיפים 413ג' ו-29(ב) לחוק העונשין; עבירה של נהיגת רכב מנועי ללא רישיון, לפי סעיף 10א לפקודת התעבורה [נוסח חדש], תשכ"א-1961; עבירה של נהיגה ללא פוליסת ביטוח תקפה, לפי סעיף 2 לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], תש"ל-1970; ועבירה של ההפרעה לשוטר במילוי תפקידו, לפי סעיף 275 לחוק העונשין.
בית-משפט השלום לנוער גזר על המערער עונש של 14 חודשי מאסר בפועל, 6 חודשי מאסר על תנאי למשך שנתיים ו-6 חודשי פסילה על-תנאי מלהחזיק רישיון נהיגה למשך 3 שנים. כן קבע בית-המשפט, כי המערער יפצה את קורבן התקיפה בסכום של 10,000 ש"ח.
על פסק-הדין של בית-משפט השלום לנוער הגיש המערער ערעור לבית-המשפט המחוזי בחיפה (להלן: הערעור למחוזי). בד-בבד עם הודעת הערעור, הגיש המערער בקשה לעיכוב ביצוע גזר-הדין עד למתן פסק-הדין בערעור.
ביום 12.11.2006 דחה בית-המשפט המחוזי (כבוד השופטת ב' בר-זיו) את בקשתו של המערער.
מכאן הערעור שבפני, במסגרתו טוען המערער, כי סיכויו לזכות בערעור למחוזי הנם טובים ועל כן יש מקום להסיג בעניינו את האינטרס הציבורי בדבר הפעלת עונש המאסר סמוך למועד מתן גזר-הדין.
מנגד, מבקשת המשיבה לדחות את הערעור.
לאחר שעיינתי בהודעת הערעור ולאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה, כי דין הערעור להידחות.
כלל ידוע הוא, כי נאשם אשר נגזר עליו עונש של מאסר בפועל חייב בריצוי עונש זה מייד לאחר מתן גזר הדין. עקרון זה בסיסו בהנחה, כי אכיפה ראויה ואפקטיבית של החוק מחייבת סמיכות זמנים הגיונית בין שלב מתן העונש לשלב בו מתחיל ריצוי עונש זה. עיכוב ביצוע עונש מאסר יינתן רק במקרים מיוחדים אשר יתקיימו בהם נסיבות מיוחדות, אשר משקלן עולה על זה של משקל האינטרס הציבורי המתבטא באכיפה מיידית של הענישה. על נסיבות ייחודיות אלו, אשר מצדיקות חריגה מן הכלל ראו ראו ע"פ 111/99 ארנולד שוורץ נ' מדינת ישראל , נד (3) 769. ב
במקרה זה ומבלי לקבוע עמדה לגבי סיכויי הצלחת הערעור למחוזי, לא מצאתי נסיבות מיוחדות שכאלה, אשר יצדיקו סטייה מן הכלל האמור לעיל. יתרה מזאת, מדובר בערעור המופנה כנגד חומרת העונש, כאשר לנוכח חומרת העבירות בהן הורשע המערער, הרי שגם באם תחליט ערכאת הערעור להתערב בו, ספק אם תחליט לבטל ממנו לחלוטין את רכיב המאסר בפועל. משכך ולנוכח אורכו של העונש אשר נגזר על המערער, קטן החשש, כי ירצה חלק ניכר מעונשו בטרם יישמע ערעורו.
אשר-על-כן, הערעור נדחה.
לאור תקופת המאסר אשר הושתה על המערער, בית-המשפט המחוזי מתבקש לקבוע את הערעור לשמיעה בהקדם האפשרי ולפי תפוסת יומנו.
ניתנה היום, כ"ח בחשוון תשס"ז
(19.11.2006).
ש ו פ ט