ע"פ 9472/05 פלוני נ. מדינת ישראל

השופט א' רובינשטיין:

א.המערער, יליד 1.2.90, הורשע על פי הודאתו בביצוען של עבירות מעשה סדום (מספר עבירות) והתעללות בקטין או בחסר ישע, בסדרה של מעשים קשים, בפרשה מתמשכת וחמורה ביותר. העבירות נעברו שעה שהיה המערער בגיל בין כ- 12.5 שנים עד כ-15. העבירות נעשו יחד עם אדם נוסף, שהיה מבוגר מן המערער בכארבע שנים ונדון, כפי שנמסר לנו, לתשע שנות מאסר. הקרבן - ילד עזוב - היה בן 7 עד 9 בתקופת ביצוען של העבירות. בית המשפט המחוזי גזר עליו 4.5 שנות מאסר בפועל ושנה וחצי של מאסר על תנאי.

ב.מאז מאי 2005, כחודש לאחר מעצרו, שוהה המערער במעון נעול "נוף הרים" שבירכא. שירות המבחן לנוער המליץ בשעתו בפני בית המשפט המחוזי להטיל עליו צו מעון נעול לתקופה של שנתיים. בית המשפט המחוזי לא קיבל המלצה זו. בערעור שבפנינו נטען, בראש וראשונה, כי יש מקום לתת למערער, המצוי ברמה שכלית גבולית, את האפשרות לרצות את עונשו במעון הנעול, כדי לאפשר את המשך התהליך השיקומי שבו החל.

ג.הוגש לנו תסקיר של שירות המבחן לנוער המתאר תהליך חיובי שעבר המערער במעון הנעול, לרבות הבעת חרטה וצער, קבלת אחריות והשתתפות בלימודים ובקבוצה לטיפול בעברייני מין. הומלץ להטיל על המערער צו מעון נעול לתקופה של שלוש שנים (בנוסף למאסר על תנאי). נציגת שירות המבחן חזרה על ההמלצה, וכן שמענו את נציג המעון הנעול, שלדבריו המערער כיום אינו אותו אדם שנכנס למעון אשתקד.

ד.בדיון בפנינו הטעים בא כוח המערער את ההיבט הטיפולי והשיקומי. לשאלתנו השיב כי הדגש בבקשתו הוא המשך השהות במעון נעול, גם אם המדובר בתקופה זהה באורכה לתקופה שבגזר הדין. בא כוח המדינה מנגד, סבר שחומרתן המופלגת של העבירות מחייבת כליאה בבית כלא.

ה.נתנו אל לבנו את מכלול השיקולים: מחד גיסא, חומרתן הרבה של העבירות אכן מחייבת הרחקתו של המערער מן הציבור ומחשש לפגיעה בקרבנות למשך מספר השנים שגזר עליו בית המשפט קמא. אין אנו מתערבים איפוא באורך התקופה שנקצבה בגזר הדין. מאידך גיסא, נוכח הגיל הצעיר במיוחד בהן החל המערער בעבירות והרצון לאפשר מיצויו של הליך שיקומי שבסופו יש - כך אנו מקוים - סיכוי להשתלבותו כאזרח מועיל, סבורים אנו כי ניתן להשיג מטרה זו גם בשהות במעון נעול. זאת, בהתאם לסעיף 25(א) לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), תשל"א-1971.

ו.המערער ישהה איפוא במעון הנעול "נוף הרים" בו הוא מצוי כיום לתקופה של ארבע וחצי שנים, הנמנות (על פי החלטתו של בית המשפט המחוזי מיום 29.9.05) החל מיום 18.4.05. לא תישקל יציאתו של המערער לחופשה בטרם יגיע המועד בו היו נשקלות חופשות אילו נכלא בבית סוהר; לאחר אותו מועד, יהא הדבר מותנה בשיקול דעת של גורמי המקצוע במקום בשאלת מסוכנותו של המערער, ומתוך מודעותם לכובד האחריות בנוגע אליו. בכל מקרה לא יקבל המערער חופשות לאורך השנים מעבר לאלה שהיו ניתנות לו בבית סוהר.

ז.הערעור מתקבל איפוא במובן האמור של שהות במעון הנעול, בתנאים האמורים.המערער מוזהר כי עליו לעמוד בכל התנאים דלעיל ובהנחיות הממונים במעון הנעול. עונש המאסר על תנאי יישאר בעינו.