ע"פ 9487/07 מוחמד עלי נ. מדינת ישראל

המשנה לנשיאה א' ריבלין:

המערער הורשע, על-פי הודאתו, בעבירה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות. בעקבות סכסוך שהתגלע בין המערער לבין המתלונן, תקף המערער את המתלונן, חבל בו ודקר אותו באזור הכתף והאמה השמאלית באמצעות סכין שבה היה מצוייד. המתלונן נותח ואושפז כתוצאה מהתקיפה. בית-המשפט המחוזי גזר על המערער מאסר לתקופה של 24 חודשים, מתוכם 18 חודשים לריצוי בפועל בניכוי תקופת מעצרו.

הערעור מכוון כנגד העונש. המערער סבור כי העונש שהושת עליו חמור בנסיבות המקרה, בין השאר משום שהוא בחר להודות בעובדות המיוחסות לו והביע חרטה.

שקלנו את טענות המערער ולא מצאנו כי יש מקום להתערב בפסק-דינו של בית-המשפט המחוזי. המעשים המיוחסים למערער חמורים ביותר. בית-המשפט המחוזי הקל עימו כבר בנסיבות העניין, ואין מקום להקלה נוספת. אכן, שירות המבחן ציין בתסקירו כי המערער מביע רצון להשתלב בתכנית שיקום, וטוב שכך, אולם גם בכך אין כדי לשנות מן התוצאה, מה גם שתכנית השיקום מתבצעת בין כתלי בית-הכלא ותסתיים סמוך לתום תקופת שני שלישים מן המאסר. עובדה זו תעמוד לזכותו של המערער בעת שיתייצב מול ועדת השחרורים.

הערעור נדחה.

המשנה-לנשיאה

השופט י' דנציגר :

אני מסכים.

ש ו פ ט

השופט י' אלון :

אני מסכים.

ש ו פ ט

הוחלט כאמור בפסק-דינו של המשנה-לנשיאה א' ריבלין.