פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
ע"פ
9487/07
בפני:
כבוד השופט ס' ג'ובראן
המערער:
מוחמד עלי – ת.ז. 300178134
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשה לעיכוב ביצוע גזר דינו של בית
המשפט המחוזי בחיפה מיום 29.10.07 בע"פ 6042/07 שניתן על-ידי כבוד השופט ר'
שפירא
תאריך הישיבה:
ג' בכסלו התשס"ח (13.11.2007)
בשם המבקש:
עו"ד יוסף עאמר
בשם המשיבה:
עו"ד בת עמי ברוט
החלטה
מונחת בפניי בקשה לעיכוב ביצוע גזר דין של בית המשפט המחוזי בחיפה (כבוד השופט ר' שפירא ) מיום 11.4.2007 (פ 6042/07).
כנגד המבקש הוגש כתב אישום לבית המשפט המחוזי, בו יוחסה למבקש עבירה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 335(א)(1) בצירוף סעיף 333 לחוק העונשין, התשל"ז-1977. על פי המתואר בכתב האישום, המבקש דקר מספר פעמים את המתלונן, על רקע סכסוך בין השניים.
בית המשפט המחוזי הרשיע את המבקש בעבירות שיוחסו לו, בעקבות הודאתו במסגרת הסדר טיעון וביום 29.10.2007 גזר עליו עונש של שמונה עשר חודשי מאסר בפועל ושישה חודשי מאסר על תנאי לתקופה של שנתיים. כן הורה בית המשפט למבקש לפצות את המתלונן בסך של 10,000 ש"ח. בגזר דינו התייחס בית המשפט אל הצורך להחמיר בעונשם של הדוקרים בסכין ומנגד לתסקיר שירות המבחן שנערך בעניינו של המבקש, אשר לא המליץ על שילובו בהליך טיפולי.
על גזר דינו של בית המשפט המחוזי הגיש המבקש ערעור לבית משפט זה. בד בבד עם הגשת הערעור הגיש המבקש בקשה לעיכוב ביצוע גזר דינו של בית המשפט המחוזי, היא הבקשה שבפניי.
לטענת המבקש, סיכויי הצלחת הערעור הינם טובים, שכן העונש שהוטל עליו מוטה לחומרה.
מנגד מבקשת המשיבה לדחות את הבקשה. לטענתה סיכויי הערעור אינם גבוהים וזאת בעיקר לאור ההלכה הנהוגה בבית משפט זה בכל הנוגע לעבירות סכינאות.
לאחר שעיינתי בבקשה ובהודעת הערעור ולאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה, כי דין הבקשה להידחות.
כידוע, נאשם אשר נגזר עליו עונש של מאסר בפועל חייב להתחיל בריצוי עונשו מיד לאחר מתן גזר הדין (ראו למשל בש"פ 3360/91 אבו ראס נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 29.7.1991)). עיכוב ביצוע עונש מאסר יינתן רק במקרים מיוחדים אשר יתקיימו בהם נסיבות מיוחדות, אשר משקלן עולה על זה של משקל האינטרס הציבורי המתבטא באכיפה מיידית של הענישה (ראו ע"פ 111/99 שוורץ נ' מדינת ישראל , פ"ד נד (3) 769 (1999).
בענייננו, לא השתכנעתי כי מדובר במקרה חריג המצדיק סטייה מהלכה זו. לא פעם חזר בית משפט זה ועמד על הצורך להחמיר בעניינם של מי שנטלו חלק ב"תת תרבות הסכין" ( ראו ע"פ 3231/04 סבג נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 1.9.2004); ע"פ 4280/99 מדינת ישראל נ' חמזה (לא פורסם, 18.7.1999)). בנסיבות אלו, לא ניתן לומר כי הסיכוי לקבלת הערעור הינו ברמה אשר תצדיק את עיכוב ביצוע גזר דינו של בית המשפט המחוזי. כמו כן, לאור העובדה שמדובר בתקופת מאסר לא קצרה, אין חשש כי המבקש יסיים לרצותה בטרם ישמע הערעור.
אשר על כן, הבקשה נדחית.
מזכירות בית המשפט תקבע את הערעור לשמיעה בהקדם.
החלטתי מיום 11.11.2007, בעניין עיכוב ביצוע העונש, מבוטלת בזאת.
המבקש יתייצב במזכירות בית המשפט המחוזי בחיפה, לא יאוחר מיום 15.11.07 בשעה 10:00, לשם תחילת ריצוי עונשו.
ניתנה היום, ג' בכסלו תשס"ח (13.11.2007).
ש ו פ ט