פרטי ההליך
בבית המשפט
העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים
ע"פ 9503/05
בפני:
כבוד השופט א' א' לוי
כבוד השופטת ע' ארבל
כבוד השופט א' רובינשטיין
המערער:
אסלאם אבו רמילה
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים, מיום 18.7.05,
בת"פ 171/03, שניתן על ידי כבוד השופט מ' רביד.
תאריך הישיבה:
י"ח באלול התשס"ו
(11.09.06)
בשם המערער:
עו"ד פרחאת עאטף
בשם המשיבה:
עו"ד דותן רוסו
בשם שירות המבחן: גב' שושנה אלימלך
פסק-דין
השופט א' א' לוי:
בחודש פברואר 2003, בשעת צהרים, ברחוב צר במחנה הפליטים שועפאת שאין בו מדרכות להולכי רגל, נהג המערער ברכב משא עליו מותקן ארגז קירור. בשלב כלשהו הוא הסיע את הרכב לאחור, והוא עשה זאת ללא מכוון, אף שארגז הקירור הגדול הגביל את שדה ראייתו. כתוצאה מכך פגע המערער בפעוט, יליד חודש אוגוסט 2003, וגרם למותו.
המערער הודה בעובדות שיוחסו לו, ומכוח הסכם טיעון אליו הגיעו הצדדים, הוא הורשע בעבירות של גרם מוות ברשלנות לפי סעיף 304 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, וכן נסיעה לאחור, לפי תקנה 45 לתקנות התעבורה בצירוף סעיפים 62 ו-68 לפקודת התעבורה. בהמשך עתרה המשיבה לגזור לו 6 חודשי מאסר, מחציתן במתקן כליאה ומחציתן בעבודות שירות, מאסר על-תנאי ופסילה בפועל.
בית המשפט המחוזי גזר למערער מאסר כפי שהומלץ על ידי הצדדים, וכן 9 חודשים מאסר על-תנאי, והוא נפסל מלקבל או להחזיק ברישיון נהיגה במשך 10 שנים.
הערעור שבפנינו מופנה כנגד תקופת הפסילה.
לא מצאנו בערעור זה ממש. המערער חטא בנהיגה רשלנית בדרגת חומרה גבוהה, וכתוצאה מכך קיפד את פתיל חייו של פעוט. תוצאה זו היתה נמנעת לו רק נקט המערער בזהירות המתחייבת, ואם היה מסתייע במכוון שהיה זמין אותה שעה. בנסיבות אלו אין בתקופת הפסילה שהושתה עליו חומרה כלשהי, ומכאן החלטתנו לדחות את הערעור.
ניתן היום, י"ח באלול תשס"ו
(11.9.06).
ש ו פ ט ש
ו פ ט ת ש ו פ ט