פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
ע"פ 9537/05
- א'
בפני:
כבוד השופט א' א' לוי
המבקש:
תאופיק אבו ליל
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשה לעיכוב ביצוע גזר דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת, בת.פ. 1038/04,
מיום 28.9.05, שניתן על ידי כבוד השופטים: מ' בן דוד, נ' ממן, א' אברהם
תאריך הישיבה: י"ג בתשרי
תשס"ו (16.10.2005)
בשם המבקש: עו"ד
ח'ליליה וליד
בשם המשיבה
:
עו"ד זיו
אריאלי
החלטה
בחודש אוקטובר 1999 הועסק המבקש בעבודות שיפוץ בבית הוריו של קטין, יליד שנת 1992. על-פי עובדות כתב האישום בהן הודה המבקש, הוא הוביל את הקטין למקום מבודד, שם הפשיל את מכנסיו ואת מכנסיו שלו-עצמו, וביצע בו מעשה מגונה.
משהורשע המבקש, גזר לו בית המשפט המחוזי 18 חודשי מאסר, 12 חודשי מאסר על-תנאי, והוא חויב לפצות את המתלונן בסכום של 8,000 ש"ח.
לבית משפט זה הגיש המבקש ערעור כנגד גזר דינו של בית המשפט קמא, והוא עותר לעכב את ביצוע העונש עד להכרעה בערעור.
לא ראיתי מקום להיעתר לבקשה זו. משהודה המבקש בעובדות המפלילות שיוחסו לו, שוב לא עומדת לו עוד חזקת החפות. במצב זה היה על המבקש להתחיל לשאת בעונש על אתר, והוא לא הצביע בפני על עילה כלשהי המצדיקה את דחיית הביצוע. תוצאה זו מתבקשת גם נוכח חומרתה המופלגת של העבירה בה הורשע, ושקורבנה היה קטין בן שבע וחצי שנים בלבד. ואם בכך לא די, הרי שמגזר הדין עולה כי חרף הודאתו בבית המשפט, נמנע המבקש מליטול אחריות למעשיו בעת שיחותיו עם שירות המבחן. אכן, יש בפי בא-כוחו של המבקש טענות כנגד תוכנו של התסקיר, אולם בשלב זה של ההליכים אין מקום להניח כי השירות עשה את מלאכתו רמייה, או שפעל ממניעים פסולים. מכאן מתבקשת המסקנה הנוספת, לאמור, ספק אם הסכנה מהמבקש כבר חלפה, וגם על השיקול הזה מצווה בית המשפט לתת את דעתו בבואו להכריע בבקשות מסוג זה.
לסיכום, הבקשה נדחית. המבקש יתייצב לשאת בעונשו במזכירות בית המשפט המחוזי בנצרת, ביום י"א בחשון תשס"ו (13.11.05), עד לשעה 11.00.
ניתנה היום, י"ג בתשרי תשס"ו
(16.10.2005).
ש
ו פ ט