ע"פ 9546/03 מנסור אבו מעמר נ. מדינת ישראל

השופטת ד' ביניש :

העונש שהושת על המערער – 4 וחצי שנים מאסר בפועל, הוא עונש קל יחסית לשני מקרי השוד האכזריים שהוא הורשע בביצועם; אלמלא היה המערער אדם שהוכר כנכה בשל מחלת נפש כרונית, היה זה מן הראוי להטיל עליו עונש כבד מזה שנגזר עליו. על כך יש להוסיף את עברו הפלילי, המצביע על כך שהמערער הוא עבריין סמים, וככל הנראה אף מכור לסם. לפיכך הערעור על המאסר נדחה.

בא-כוחו של המערער טען בפנינו כי מצבו הכלכלי של המערער, המטופל במשפחה שהוא אינו מסוגל לפרנסה כלל, הוא בכי רע, ולפיכך, ביקש כי נבטל או נפחית את סכום הפיצויים למתלוננים שהושת עליו. המתלוננים לא זומנו לדיון שנקבע בפנינו, אף על פי שצורפו כמשיבים בהודעת הערעור.

בנסיבות הענין, מתחייבת תגובתם לבקשה לבטל או להקטין את סכום הפיצויים.

אשר על כן, אנו מורים כי החלטה זו תועבר לידיעת המתלוננים ובטרם נפסוק בשאלת הפיצויים, יודיעו לנו ארבעת המתלוננים המשיבים 2-5 לערעור, בהודעה בכתב, בתוך 21 ימים, מהי עמדתם ביחס לבקשה לביטול תשלום הפיצוי עקב מצבו הכלכלי של המערער הטוען לחוסר מסוגלות לפרעון. לאחר קבלת התגובה, ובחלוף הזמן אף בלא לקבל תגובה, ניתן החלטתנו בענין זה.

בתוך 21 ימים תגיש גם הפרקליטות עמדתה לענין תשלום הפיצוי, ואם תעמוד בקשר עם המתלוננים, תתייחס גם לתגובתם.