ע"פ 9597/10 חוסאם אבו רג'יס נ. מדינת ישראל

השופט א' א' לוי:

בחודש יולי 2009 נודע למערער כי ברשותו של אחר רובה-סער מסוג

M -16, והוא פנה לאחד – מוסטפא, כדי שיפעל להשיג את הנשק עבורו. בהמשך, קשר המערער עם ואפי מנסור (להלן: מנסור) ויחיא אל מראענה (להלן: יחיא) להוביל את הנשק באמצעות רכב שכור, וכך היה. בתאריך 15.7.09 בשעת הערב נמסר הנשק והונח על ידי המערער ברכב השכור בו נהג יחיא, וזה החל בנסיעה כשלצדו אדם נוסף מתוך כוונה למכור את הנשק לקונה, אולם בדרכם נעצרו במחסום משטרתי.

המערער הודה בכל אלה, ובעקבות כך הורשע בעבירות של נשיאה והובלה של נשק ועסקה אחרת בנשק. על כך דן אותו בית המשפט המחוזי ל-24 חודשי מאסר, 18 חודשים מאסר על-תנאי וקנס בסך 10,000 ש"ח.

המערער משיג בפנינו על העונש שהושת עליו, תוך שהוא טוען כי לא היתה סיבה להחמיר עמו מעבר לעונש שהושת על יחיא אל מראענה (20 חודשי מאסר). עוד נטען, כי העדרה של המלצה טיפולית מתסקירו של שרות המבחן מקורה בהתרשמות מוטעית של השרות, ולהשלמת החסר הגיש המערער חוות דעת שנערכה על ידי אלון מרגלית, פסיכותרפיסט, הסבור כי המערער זקוק לטיפול ורוצה בו, ועל כן המליץ על מה שהוגדר כ"ענישה שיקומית".

לא מצאנו באלה, כמו גם בנימוקי הערעור האחרים, עילה לשנות מן העונש. המערער ביצע עבירות בנשק, והיה הדמות המרכזית בפרשה. בנסיבות אלו ונוכח האמור בתסקירו של שרות המבחן, לא זו בלבד שלא גילינו בעונש חומרה יתרה, אלא שלהשקפתנו הוא מתון ביותר, וספק אם יש בו כדי לתת מענה הולם לחומרתן של העבירות. מדעתנו לא שינינו גם נוכח האמור בחוות-דעתו של אלון מרגלית, בין היתר, משום שלא מצאנו עילה לפקפק באמור בתסקירו של שרות המבחן, היינו, שהמערער מקיים אורח חיים בעייתי הכולל קשר עם גורמים שוליים, והוא אינו נוטה לקחת אחריות מלאה למעשיו ולתרגמה לשפת המעשה.

נוכח האמור, הערעור נדחה.

המערער יתייצב לשאת בעונשו במזכירות בית המשפט המחוזי בחיפה, בתאריך י"א באייר התשע"א (15.5.2011), עד לשעה 10:00.