ע"פ 9597/10 חוסאם אבו רג'יס נ. מדינת ישראל

1.

המערער נדון למאסר של 24 חודשים לריצוי בפועל, 12 חודשי מאסר על תנאי ו-5,000 ש"ח קנס או שלושה חודשי מאסר תמורתו. המערער הגיש ערעור לבית משפט זה על חומרת העונש ויחד עימו עתר לעיכוב ביצועו של עונש המאסר לריצוי בפועל.

2.

בית המשפט המחוזי הרשיע את המערער על פי הודאתו, בעקבות הגשתו של כתב אישום מתוקן, בעבירות של נשיאה והובלה של נשק בלא רשות על-פי דין ובעסקה אחרת בנשק. המערער היה עצור בגדרו של ההליך במשך כשלושה וחצי חודשים, ולאחר ששוחרר שהה במעצר בית חודשים נוספים. משמע, עונש המאסר לריצוי בפועל שהושת על המערער, לאחר ניכוי תקופת המעצר, עומד על 20 וחצי חודשים.

3.

סבורני, כי במקרה זה יש להיעתר לבקשה. תקופת המאסר איננה נחשבת כתקופה ארוכה. זאת ועוד, נוכח שביתתם של פרקליטי המדינה עלול להיגרם עיכוב יחסי בשמיעתו של הערעור. על רקע תקופת המאסר והמועד הצפוי לשמיעתו של הערעור ראוי לעכב את ביצועו של עונש המאסר בפועל.

הנני נעתר לבקשה ומורה על עיכוב ביצוע של עונש המאסר לריצוי בפועל עד להכרעה בערעור. תנאי השחרור שנקבעו בעבר יעמדו על כנם.