ע"פ 9615/09 אשרף חטיב נ. מדינת ישראל

השופט א' א' לוי:

המערער, יליד שנת 1974, רופא שיניים, נשוי ואב לילדים, נמצא מחזיק באקדח, מחסנית ותחמושת שלא כדין. הוא הודה בעובדות שיוחסו לו בכתב אישום שהוגש לבית המשפט המחוזי, אולם עתר שלא להרשיעו ולהסתפק בחיובו לבצע שרות לתועלת הציבור. בית המשפט לא נעתר לבקשה זו, הרשיע את המערער בעבירה של אחזקת נשק שלא כדין, לפי סעיף 144(א) לחוק העונשין, ודן אותו ל-6 חודשי מאסר, 9 חודשים מאסר על-תנאי, וקנס בסך 5000 ש"ח.

בערעור שבפנינו עותר המערער כי נבטל את הרשעתו נוכח הנזק הכרוך בה מבחינה חברתית, תעסוקתית ונפשית, ולחילופין, כי נקל בעונשו.

אין בידינו לבטל את הרשעת המערער. הודאתו בעובדות המפלילות שיוחסו לו, וטענתו כי החזיק בנשק לצורך הגנה עצמית, כמוהן כאישור לכך שבנסיבות בהן היה המערער סבור כי נשקפת לו סכנה, הוא היה עלול לעשות שימוש בנשק חם אותו החזיק שלא כדין. והלא למטרה זו בדיוק נועד האיסור שבדין, היינו, למנוע מהכל, גם אלה המוגדרים "נורמטיביים", מלעשות דין לעצמם ולהבהיר להם כי הם צריכים לפנות ולבקש את הגנתן של רשויות החוק. לחילופין, רשאי מי שחש כי הוא מאוים לפנות לרשות המנהלית ולבקש כי תיתן בידו רישיון לשאת נשק לצורך הגנה עצמית. בקשות אלו נבחנות בכובד ראש, ובמקרים ראויים הן נענות בחיוב. עם זאת, הדבר מותנה בהכשרה ומעקב אחר מבקש הרישיון, כדי לוודא כי בשימוש בו לא יסכן את מי שלא חטא.

המערער, משיקוליו, בחר לנהוג אחרת, אסורה על פי החוק, ולצד החלטה זו ניצב תג מחיר אשר נועד להרתיע את היחיד והרבים, במיוחד בתקופה בה נעשה שימוש תכוף בכלי נשק כדי "ליישב" סכסוכים. מנקודת השקפה זו שוב אין מנוס מן המסקנה כי הרשעת המערער בדין יסודה, וכך היא השקפתנו גם ביחס לעונש שהושת עליו. עם זאת, נוכח היות המערער אדם נורמטיבי, שחטא לראשונה בחייו והרשעתו עלולה לפגוע גם במעמדו כרופא (ולעניין זה איננו נוקטים עמדה), סברנו כי נכון יהיה לבחון את האפשרות שהוא ישא במאסר בדרך של עבודות שירות. לפיכך, ובטרם נשלים את מלאכתנו, מתבקש הממונה על עבודות השרות להניח בפנינו, בתוך

30 ימים, חוות דעת באשר להתאמת המערער לבצע עבודות מסוג זה, ומה המקום שהוא מייעד לו.