ע"פ 9684/05 כהן יוסף נ. מדינת ישראל

השופט א' א' לוי:

1.בכתב אישום שהוגש לבית המשפט המחוזי בנצרת יוחסו למערער מספר אישומים. מאחד מהם הוא זוכה בהסכמת המשיבה, ובשני האחרים הורשע בהתפרצות לדירה ותקיפת שוטר. באשר לאירוע הראשון (האישום השני) נטען, כי בחודש מרץ 2004 קשר המערער עם אחר, סאמי אזרזר, לפרוץ לדירה. את זממם הם ביצעו בשעת בוקר, כאשר אזרזר פרץ לדירה בעוד המערער ממתין לו ברכב. לאחר שהתקבל דיווח על ההתפרצות, יצא מפקד תחנת המשטרה במגדל העמק (להלן: "המתלונן"), כדי לבצע סריקות במטרה לגלות את הפורצים, ובכך עוסק האישום הנוסף בו הורשע המערער (האישום השלישי). בשלב כלשהו הבחין המתלונן ברכבם של המערער ואזרזר, ולאחר שהורה להם לעצור, הוא ניגש אליהם והודיע להם כי הם מעוכבים לצרכי חקירה. בתגובה, נראה המערער מוציא מתוך גרבו חבילה של כסף שבדיעבד התברר כי נגנב מהדירה בה בוצעה ההתפרצות, ומשליך אותה לתא הכפפות, מתוך כוונה להעלימה מעיני המתלונן. בהמשך, הודיע המתלונן לשניים כי הם עצורים, ובתגובה לכך יצא המערער מהרכב והחל להסתלק מהמקום, ובהמשך אף תקף את המתלונן שעה שזה ניסה לעצור אותו. לבסוף, ולאחר מאבק, נעצר המערער.

2.המערער התגונן במהלך משפטו בבית משפט קמא בטענה כי נסיעתו עם אזרזר היתה למטרה תמימה (קניית רכב שהוצע למכירה), וכי לא ידע כלל על כוונתו של אזרזר לפרוץ לדירה. לפיכך, משנעצר על ידי המתלונן, הוא הגיב בהפתעה, ומכאן נבע ניסיונו להסתלק מהמקום.

3.טענות אלו נדחו על ידי בית המשפט המחוזי בהתבסס על אלה: המערער ואזרזר (שהודה בפרשה ועונשו נגזר) נמצאו סמוך לאחר ההתפרצות בצוותא חדא; ברכב בו נסעו השניים נמצאו כלי פריצה; המערער נראה משליך מידו את שלל ההתפרצות, ללמדך, שבשובו מהדירה מסר לו אזרזר את שללו; ולבסוף, גרסאות סותרות שנרשמו מפיו של המערער באשר למטרת נסיעתו עם אזרזר. נוכח כל אלה הורשע המערער בעבירות של התפרצות למקום מגורים, קשירת קשר לבצע פשע, גניבה, החזקת מכשירי פריצה, הסתייעות ברכבו לבצע פשע, שיבוש מהלכי משפט, הפרת הוראה חוקית, הכשלת שוטר במילוי תפקידו, ניסיון בריחה ממשמורת, ותקיפת שוטר. בגין כל אלה גזרה לו הערכאה הראשונה 24 חודשי מאסר ו-12 חודשים מאסר על-תנאי. כמו כן, הופעל מאסר על-תנאי בן 6 חודשים, בחופף לעונש שהושת עליו הפעם, וכן חולטה ערבות בסך 1,500 ש"ח עליה חתם בעבר.

הערעור מופנה כנגד ההרשעה, ולחלופין, כנגד העונש שהושת על המערער.

4.איננו סבורים כי בהרשעת המערער נפל פגם, ומדעתנו לא שינינו גם לאחר שעיינו בנימוקי הערעור שבכתב והאזנו לטיעונו של בא-כוחו המלומד של המערער, עו"ד א' מוסקוביץ, על-פה. מדובר בהכרעה בשאלות של עובדה ומהימנות בהן אין ערכאת הערעור נוהגת להתערב, ומכל מקום לדידנו אין ספק כי הערכאה הראשונה לא שגתה במלאכתה, הואיל ובראיות שהובאו בפניה היה די והותר כדי להוכיח שהמערער לא נקלע לזירה באקראי, אלא כתוצאה מתכנון מוקדם בינו לבין שותפו אזרזר. לכידתו של המערער בסמוך לאחר ההתפרצות, כלי הפריצה שנמצאו ברכב, ובעיקר כסף השלל שהשליך מתוך כוונה להיפטר מראייה מפלילה, מבססים היטב את הרשעתו, ומכאן החלטתנו להותיר את הכרעת הדין על כנה.

באשר לעונש - למערער עבר פלילי מכביד בעבירות שונות: רכוש, אלימות וסמים, בגינן נשא בעונשי מאסר, חלקם ממושכים ביותר. אכן, בשנים האחרונות חלה הפוגה מסוימת בעבריינותו, אולם נראה כי הוא מתקשה להיגמל מכך כליל. בנסיבות אלו אין בעונש שנגזר לו חומרה כלשהי, ומכאן החלטתנו לדחות את הערעור על שני חלקיו.