החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"פ 9684/05 כהן יוסף נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין פלילי · עיכוב ביצוע עונש מאסרבקשה לעיכוב ביצוע עונש מאסר עד להכרעה בערעור על הרשעה וגזר דין

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה בקשה לעיכוב ביצוע עונש מאסר של 24 חודשים שהושת על מבקש שהורשע בהתפרצות לבית מגורים ובעבירות נוספות. נקבע כי ככלל נאשם נושא בעונשו מיד לאחר גזר הדין, וכי בנסיבות העניין, לנוכח ההרשעה המתבססת על נוכחותו בזירה ועברו הפלילי, לא הוכחה עילה לסטות מכלל זה. המבקש הונחה להתייצב לריצוי עונשו.

העובדות

המבקש הורשע בהתפרצות לבית מגורים בנסיבות מחמירות ובעבירות נוספות, לאחר שנמצא ברכב בזירה ביחד עם שותפו שהודה בהתפרצות. בית המשפט המחוזי גזר עליו 24 חודשי מאסר והפעיל מאסר על תנאי בחופף. המבקש הגיש ערעור לבית המשפט העליון ועתר לעכב את ביצוע העונש.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להורות על עיכוב ביצוע עונש המאסר של המבקש עד להכרעה בערעורו?

הלכות

  1. 1

    ככלל על נאשם לשאת בעונש מיד לאחר שנגזר דינו, וסטייה מכך דורשת הוכחת עילה מיוחדת

    ״הלכה היא שככלל אמור נאשם לשאת בעונש מיד לאחר שנגזר-דינו״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    הרשעה בהכרעת דין עובדתית ועברו הפלילי של המבקש אינם מצדיקים עיכוב ביצוע העונש

    ״אם תוסיף לאלה את עברו הפלילי המכביד של המבקש ותקופת המאסר הלא-קצרה שהושתה עליו״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • ערעור
  • התפרצות לבית מגורים
  • קשירת קשר לבצע פשע

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

ע"פ 9684/05

בפני:

כבוד השופט א' א' לוי

המבקש:

כהן יוסף

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

בקשה לעיכוב ביצוע עונש המאסר בת.פ. 1059/04 של בית המשפט המחוזי בנצרת

שניתן ביום 2.10.05

תאריך הישיבה: י"ז בתשרי

תשס"ו (20.10.2005)

בשם המבקש: עו"ד אברהם

מוסקוביץ

בשם המשיבה: עו"ד זיו

אריאלי

החלטה

בכתב אישום שהוגש לבית המשפט המחוזי בנצרת נטען, כי בחודש מרץ 2003 קשר המבקש עם אחר, סאמי אזרזר, לפרוץ לדירה בגבעת האלה ולגנוב ממנה. בפועל, היה זה אזרזר שפרץ לדירה וגנב משם רכוש, בעוד שהמבקש המתין לו ברכב בו הגיעו השניים לזירה. ועוד נטען, כי בעקבות מידע שהגיע למשטרה על ההתפרצות, יצא קצין משטרה לזירה במטרה לאתר את הרכב בו נסעו הפורצים. הקצין הבחין ברכבם של המבקש ושותפו, והורה להם לעצור. בשלב זה זרק המבקש חבילת כסף שהיתה נתונה בגרב לתא הכפפות, ומשהבחין בכך הקצין הוא הודיע לשניים שהם עצורים. בתגובה החל המבקש להתרחק מהמקום, והוא הדף את הקצין שביקש לעצור אותו. רק לאחר מאבק נכבל המבקש ונלקח לחקירה.

להשלמת התמונה אוסיף, כי למבקש יוחס אישום נוסף ממנו הוא זוכה.

סאמי אזרזר הודה בביצוע ההתפרצות בעוד שהמבקש טען כי היה נוסע תמים, וממילא לא נטל חלק בהתפרצות וגם לא היה שותף לקשר פלילי כלשהו. בית המשפט המחוזי דחה גרסה זו וקבע כי נוכחות המבקש בזירה לא היתה מקרית, במיוחד לנוכח עדותו של קצין המשטרה ועדותה של שכנה שראתה את השניים נוסעים ברכבם הלוך ושוב עד שאזרזר ירד ממנו. המבקש הורשע בחלק מהעבירות שיוחסו לו - התפרצות לבית מגורים בנסיבות מחמירות, קשירת קשר לבצע פשע, גניבה, החזקת מכשירי פריצה, שיבוש מהלכי משפט, הפרת הוראה חוקית, ניסיון בריחה ממשמורת ותקיפת שוטר.

בעקבות ההרשעה, ולנוכח עברו הפלילי המכביד של המבקש, גזר לו בית המשפט המחוזי 24 חודשי מאסר, וכן הופעל מאסר על-תנאי בן 6 חודשים, בחופף. כמו כן הוטלו על המבקש 12 חודשי מאסר על-תנאי, וחולטה ערבות עליה חתם בעבר בסכום של 1,500 ש"ח. המבקש שלא השלים עם הרשעתו, הגיש ערעור לבית משפט זה, ועתה הוא עותר לעכב את ביצועו של העונש.

לא ראיתי מקום להיעתר לבקשה זו. כידוע, הלכה היא שככלל אמור נאשם לשאת בעונש מיד לאחר שנגזר-דינו. אינני סבור כי בעניינו של המבקש הוכחה עילה לסטות מכך. אדרבא, מדובר בהכרעת דין עובדתית המציבה, מטבעה, בפני המבקש קשיים בשלב הערעור. יתרה מכך, ההרשעה מתבססת על נוכחותו של המבקש בזירה ביחד עם מי שהודה בביצוע ההתפרצות בפועל, והסבריו לעניין זה, לא זכו לאמונו של בית המשפט. אם תוסיף לאלה את עברו הפלילי המכביד של המבקש ותקופת המאסר הלא-קצרה שהושתה עליו, שוב אין מנוס מהמסקנה כי אין מקום להיעתר לבקשה הנוכחית, ומכאן החלטתי לדחותה.

המבקש יתייצב לשאת בעונשו במזכירות בית המשפט המחוזי בנצרת, ביום כ"ג בתשרי תשס"ו (26.10.2005), עד לשעה 11:00.

ניתנה היום, י"ז בתשרי תשס"ו

(20.10.2005).

ש

ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1ככלל על נאשם לשאת בעונש מיד לאחר שנגזר דינו, וסטייה מכך דורשת הוכחת עילה מיוחדת
  2. 2הרשעה בהכרעת דין עובדתית ועברו הפלילי של המבקש אינם מצדיקים עיכוב ביצוע העונש