ע"פ 9799/04 יוסף קטנשו נ. מדינת ישראל

השופט א' א' לוי:

בעקבות קשר שקשר המערער עם אחרים, הוא סייע לבצע שני מעשי שוד של ארנקים מנשים שהלכו לתומן ברחוב. במקרה נוסף הוא סייע לניסיון לשוד. בכל העובדות הללו הודה המערער והורשע, ובעקבות כך גזר לו בית המשפט המחוזי 25 חודשי מאסר, מתוכם 15 חודשים בפועל, והיתרה על-תנאי. על שני שותפיו של המערער – יוסף מסארווה, שחלקו בפרשה גדול פי כמה, נגזרו 7 שנות מאסר ושנה מאסר על-תנאי, בעוד שעל מג'די פנג'רי, שחלקו בפרשה קטן מזה של המערער, נגזר עונש זהה לזה שהושת על המערער.

בא-כוח המערער מבקש כי נלך לקראת שולחו ונעניק לו הזדמנות נוספת לפתוח דף חיים, אשר יהיה שלוב בה טיפול גמילה. לחלופין, עותר בא-כוח המערער כי נקל בעונשו של שולחו, בעיקר משום שלהשקפתו נסיבותיו ומעורבותו של מג'די פנג'רי היו חמורות יותר, ועל כן לא נכון היה לגזור לשניים עונש זהה. ועוד נטען, כי חרף המעשים בהם חטא, המערער הינו בעל אופי נורמטיבי, ואת העבירות בהן הורשע יש לראות ככישלון חד-פעמי, הנלמד גם מכך שהן בוצעו במהלכה של יממה אחת בלבד.

גם לאחר שעיינו בנימוקי הערעור שבכתב, והאזנו לטיעונים על-פה, לא מצאנו כי נפלה שגיאה בגזר דינו של בית משפט קמא. המערער חטא בעבירות קשות, ובעונש שנגזר לו אין פן כלשהו של חומרה. אדרבא, מלשון גזר הדין עולה כי העונש המוסכם אליו הגיעו הצדדים בעניינו של מג'די פנג'רי, הוא שהוביל לגזירתו של עונש מתון למערער, ולולא זאת מותר להניח כי העונש היה חמור יותר. אכן, טוב יעשה המערער אם ישתלב בתהליך גמילה, ולפיכך, ואם כוונתו כנה היא, הוא יוכל לעשות זאת בעוד זמן לא רב ומיד לאחר שחרורו מהכלא.

הערעור נדחה.

המערער יתייצב לשאת בעונשו במזכירות בית המשפט המחוזי בתל-אביב, ביום ט"ו באדר א' תשס"ה (24.2.05), עד לשעה 11.00. הערבויות שהופקדו לצורך שחרור המערער עד כה תעמודנה בתוקפן עד להתייצבותו לשאת בעונש.