פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
ע"פ 9806/05
בפני:
כבוד השופטת מ' נאור
המערער:
פלוני
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערעור על הכרעת הדין וגזר הדין של
בית המשפט המחוזי בתל-אביב מיום 10.10.2005 בתיק פח 1210/02 שניתן על ידי כבוד
השופטים ב' אופיר תום, מ' סוקולוב, י' שנלר
תאריך הישיבה: א' בטבת
תשס"ו (1.1.06)
בשם המערער: עו"ד ציון
אמיר, עו"ד ענת הדד
בשם המשיבה: עו"ד זיו
אריאלי
החלטה
1.לפני בקשה לעיכוב ביצוע של גזר דין שהוטל על המבקש בבית המשפט המחוזי בתל-אביב ביום 10.10.05, לפיו נדון המבקש לעונש מאסר של 3 שנים שירוצו בפועל ושנתיים על תנאי.
2.עורך-דין אמיר, בא-כוח המבקש, הגיש הודעת ערעור מפורטת שכמוה למעשה כסיכומים בכתב ובה מנה וסקר את הסתירות השונות והתהיות שהוא מוצא בגרסתה של המתלוננת, אשת המבקש, שבעקבות תלונתה הורשע המבקש באינוס.
3.הערכאה הראשונה היתה מודעת לסתירות אף אם לא מנתה את כולן כרוכל והחליטה להאמין לעדותה של המתלוננת. בכגון דא, אין דרכה של ערכאת הערעור להתערב, אף אם לעולם לא ניתן לומר שערעור כזה חסר סיכוי. עוד ציטטה הערכאה הראשונה כחיזוק לגרסת המתלוננת דברים שאמר המבקש במזכר ת/8: "כנראה זו הבעיה שהחדרתי את אבן המין והיא לא רצתה" ובהמשך: "אז יכול להיות שזו היתה טעות".
4.אכן, דברים אלה הם לכאורה בגדר חיזוק לתלונה. מדובר בתקופת מאסר שאיננה קצרה יחסית ועל פי הכללים המנחים בהלכת שוורץ רע"פ 111/99 שוורץ נ' מדינת ישראל , פ"ד נד(2) 241 - אין מקום לעיכוב ביצוע במקרה כגון זה.
5.נתתי דעת לכל האמור בנימוקי הערעור המפורטים. על פי הכללים המקובלים ומכיוון שמדובר בשאלה של מהימנות דוחה אני את הבקשה.
6.המבקש יתייצב לריצוי עונשו ביום 8.1.06 עד לשעה 10:00 במזכירות בית המשפט המחוזי בתל-אביב.
ניתנה היום, א' בטבת תשס"ו
(1.1.06).
ש ו פ ט ת