ע"פ 9816/09 עדי ליסק נ. מדינת ישראל

השופט א' א' לוי:

בית המשפט המחוזי בתל-אביב הרשיע את המערער בעבירות של מעשים מגונים בגופה של קטינה, ובהמשך דן אותו לחמש שנות מאסר, שתי תקופות של מאסר על-תנאי, והוא חויב לפצות את קורבנו בסכום של 40,000 ש"ח.

המערער משיג בפנינו על גזר-הדין.

בפרק העובדתי שבכתב האישום נטען, כי המערער מנהל אם אשתו מרכז לאילוף כלבים בכפר אחים, והמתלוננת, קטינה ילידת שנת 1994, התאמנה באותו מקום בחוג להולכת כלבים. המערער נהג להסיע בבוקר את המתלוננת ברכבו מאזור תל-אביב למרכז האילוף, ולהחזירה בשעות הערב לביתה. נטען, כי במספר מועדים במהלך החודשים יולי עד אוגוסט בשנים 2007 ו-2008 נהג המערער ללטף את המתלוננת בבטנה, ירכיה, ואיבר מינה, ובאחד המקרים אף השכיבה על הרצפה.

כאמור, הודה המערער בעובדות האמורות, ובמהלך הטיעון לעונש התברר כי הוא כבר חטא בתחום זה בעבר. בית המשפט קמא הדגיש את פער הגילים בין המערער לקורבנו, ואת העובדה כי הוא ניצל את האמון שנתנה בו הקטינה ותלותה בו. אולם עיקר הוא בעינינו הנזק הנפשי הקשה שגרמו מעשיו של המערער למתלוננת – הוא הפכה לנערה עצובה וסגורה, מתקשה לתת אמון בזולת, מרבה להתבודד, סובלת מסיוטים בשנתה וחלה ירידה משמעותית בהישגיה בלימודים. אם תוסיף לכך את הערכתם של הגורמים המקצועיים, לפיה המערער הנו " בעל רמת מסוכנות בינונית לרצדיביזם מיני ", שוב אין ספק כי בית המשפט המחוזי היה מצווה להגיב על מעשיו של המערער והסכנה הנשקפת ממנו על ידי כליאתו לתקופה ממושכת, ומכאן החלטתנו לדחות את הערעור.